גרידי, אברהם

אברהם (אבי), בן שרה (זהרה) וזכריה, נולד ביום כ"ג בשבט תש"י (10.2.1950) ברחובות. הוא למד בבית-הספר היסודי "ישורון" בראשון-לציון ובבית-הספר "יסודי התורה" בקרית-אונו. אחרי כן למד בישיבת "אוצר התלמוד" ברמת-גן. אברהם היה תלמיד חרוץ ומתמיד, אך נאלץ להפסיק את לימודיו כדי לסייע בכלכלת הבית. תחילה היה צבע ואחרי-כן היה לוטש יהלומים. הוא למד והשתלם בביתו במתימטיקה, בספרות, באנגלית ובלימודי היהדות, והרבה לקרוא בספרים העוסקים בענייני מדינה וחברה. הוא היה חובב ספורט, שקד על פיתוח הגוף, והקדיש את זמנו הפנוי לכדורגל ולכדורסל. אברהם היה עקשן ותמיד עמד על דעתו, ניסה לשכנע את הזולת בצדקת רעיונותיו, בראיות שהביא מן התחומים שהיה בקי בהם – התחום הדתי ותחום המדינה וחיי החברה. הוא היה אופטימי מאוד, לא נפל ברוחו, ועל כל אשר אירע לו הגיב בחיוך ובדברי בדיחה. אוהב חברה היה ומכניס אורחים, ידע לשמור סוד ולא הלך רכיל. הוא רחק מריב ומדון, ועשה ככל שיכול להשכין שלום בין רעיו. צנוע היה ועניו ולא אהב להתפאר. הוא היה בן נאמן ומסור להוריו ורחש להם כבוד רב. אברהם גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1967 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק. הוא היה תותחן-טנק מצוין, אחראי ומסור לתפקידו, ושימש דוגמא לחבריו במזגו הטוב, בסבילותו ובצייתנותו. הוא השתדל שלא להדאיג את הוריו והקפיד לכתוב מכתבים הביתה, ומיעט לספר בהם על הקורות אותו ועל האימונים הקשים והמפרכים, כדי להרחיק דאגה מלבם. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס ונשלח עם יחידתו לחזית ברמת הגולן. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפל אברהם בקרב באזור הר יוסיפון בדרך לחושנייה. פגז פגע בטנק שלו והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אב, אם, שני אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: אברהם ז"ל מילא את המוטל עליו במסירות ובנאמנות. הייתה לו יכולת מקצועית מעולה, ודבקותו במטרה בשעת לחימה, שמשה מופת לחבריו". הוריו תרמו ספר תורה לבית-הכנסת בכפר חב"ד, להנצחת זכר יקירם.