גרטבול, גדעון

בן רבקה וחיים, נולד ביום י' בשבט תר"ץ (8.2.1930) בבנימינה ולמד שם בבית-ספר עממי. עם התבגרו החל לעבוד כמסגר בבית- המלאכה של אביו. הוא הצטרף לתנועת "הנוער העובד" והיה מראשוני המדריכים במושבה. בהיותו בן 16 רצה להתגייס לפלמ"ח, אך אחיו התאום כבר היה מגויס ועל כן נאלץ גדעון להישאר עם הוריו עד שחרור אחיו, הואיל ואביו זקוק היה לעזרת אחד מבניו בבית-המלאכה. גדעון היה חבר ה"הגנה" מנעוריו והצטיין כמדריך בגדנ"ע. משפרצה מלחמת-העצמאות רצו מפקדיו לשחררו משירות קרבי לשם המשכת תפקידו כמדריך בגדנ"ע, אך גדעון סירב להישאר בעורף: "גם אני צריך להשתתף במלחמה בפועל ממש ולטעום טעמה של חזית…" עם צאתו לחזית, לפני הגיעו לגיל הגיוס, בחר ביחידת קומנדו והצטרף לגדוד הפשיטה בחטיבה 8. הוא השתתף בקרבות הגליל ועמק הירדן ובימי ההפוגה שימש כמדריך במחנה-האימונים תל ליטווינסקי. בקרבות נתגלה כלוחם עז-נפש, פועל בקור-רוח ובדייקנות. באחרונה לחם במבצע "דני" בקרבות טירה, קולה, בית-נבאללה, בן שמן, לוד ורמלה. ימים מספר לפני מותו אמר: "ייתכן שחיינו יהיו קצרים מדי, אך יש להם תמורה". הוא נפצע ביום 11.7.1948, בקרב על לוד. גדעון התנדב לצאת לפעולה זו, אם כי ניתן לו שחרור משום שנפצע בקרב הקודם. לאחר שנפגע בצווארו הועבר לבן שמן ושם מת, ביום ה' בתמוז תש"ח (12.7.1948). גדעון הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנתניה.