גרוס, ישעיהו
בן חוה ויעקב, נולד ביום כ"א בתמוז תרפ"ה (13.7.1925) בעיר צ'רקה-טופולה, יוגוסלביה וסיים בית-ספר תיכון. בימי מלחמת- העולם השנייה נלחם בשורות הפרטיזנים היוגוסלביים נגד הצבא הגרמני. עם חזרתו למסלול החיים האזרחיים עבד כפקיד, אך ראה בכך רק תחנת-מעבר לפני עלייתו לארץ-ישראל שהיתה תכלית חייו. היה חבר בתנועת "השומר הצעיר" ומן התועמלנים הנלהבים לעלייה. בקוצר-רוח חיכה לתורו. ישעיהו הגיע לארץ עם אחיו ביום 26.12.1948, ושניהם התגייסו לצה"ל לחטיבת "אלכסנדרוני" מיד אחרי רדתם מהאונייה. ישעיהו שהה בבסיס-אימונים חמישה ימים בלבד וכחייל מנוסה נשלח מיד לפעולה במגדיאל. משם הועבר לאחד המשלטים שעל-יד רמת הכובש והיה בין המגינים עליו נגד כוח עדיף של האויב עד שאזלה התחמושת ואפסו הכוחות. הוא היה האחרון שעזב את המשלט ובדרכו חזרה לבסיס נפגע מכדור ונפל ביום ו' בטבת תש"ט (7.1.1949) והוא אך 12 ימים בארץ. ביום ז' בתמוז תש"י (22.6.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.