גרוכובינה, גרשון (גשו)

בן דבורה וחנוך, נולד ביום כ"ח בניסן תרע"ג (1.5.1913) בעיר סוסנוביץ, פולין. בעירו סיים בית-ספר עממי ואחר-כך עבד ברצענות. מנעוריו היה חבר "השומר הצעיר" ועבר הכשרה בקיבוץ ליד חלם. הוא גויס לשירות סדיר בצבא הפולני ובחופשותיו היה בא "הביתה" לקיבוץ-ההכשרה. בשנת 1938 עלה ארצה ושירת שנים כנוטר בנתניה. בשירותו בצבא ובנוטרות רכש לו ידיעה וזריזות בשימוש בכלי-נשק שונים וכושר קליעה משובח, ואת ידיעותיו אלה הקנה לחבריו ב"הגנה". גרשון הצטרף למייסדי קיבוץ יד מרדכי, והיה מטובי העובדים במשק. היה אדם עליז ושופע שמחת-חיים. הישרה מרוחו הטובה על חבריו בנוטרות ובמשק ועזר להפיג דאגות ומרירות. יחסי חיבה מיוחדים נתקשרו בינו ובין הילדים, ובזמן האחרון זכה להעניק את חיבתו גם לילדו שלו. בחורף תש"ח השתתף בהגנת המקום ובביצורו ובכיבוש הכפר הערבי הסמוך ברייר והיה מוכן ללכת לכיבושים במקומות רחוקים ובלבד שלא תתקרב הסכנה לקן חבורתו ומשפחתו. לאחר הקמת המדינה, עם פלישת המצרים, התקרבה הסכנה למקומו והוא עמד בחפירה והיטיב לקלוע במכונת-הירייה הכבדה ולהרבות את חללי האויב. ביום י' באייר תש"ח (19.5.1948), בהתקפה מצרית על המשק, רגעים מעטים לאחר שהזהיר את חברו לבל ירים את ראשו מהחפירה – נפגע הוא עצמו בגרונו ונפל. הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות ביד מרדכי.