גרוזימינסקי, אבנר

בן עליזה ובן-ציון, נולד ביום כ"ב בתשרי תרצ"ב (3.10.1931) בתל- אביב. עם משפחתו עבר לשכונת בורוכוב (גבעתיים) ולמד שם בבית-הספר העממי. אבנר הצטיין בלימודים, בציור, בכתיבה ספרותית ובנגינה על כינור. הוא תרם מכשרונותיו בהופעות חברתיות ובחגיגות בית-הספר. בחיבוריו גילה הערצה לגבורה הישראלית בעבר ובהווה ונכונות להמשיך בדרכיהם של גיבורי ישראל למען המולדת. בהמלצת מוריו, שניבאו לו גדולות, הוכנס לגימנסיה "בלפור" בתל-אביב. אך רגש החובה למולדת לא נתן לו ללמוד בשלווה בשעה שרבים מוסרים את נפשם למענה בקרבות. בהיותו בן 13 הצטרף ל"הגנה" ואם כי בגלל פגם בבריאותו שוחרר למשך שנה מכל פעילות, התנדב בחורף תש"ח לשירות פעיל. הוא יצא להכשרה בפלמ"ח ביגור והתמסר ברצון לעבודה חקלאית וללימוד ולאימון בחבלנות במסגרת גדוד "יפתח" של הפלמ"ח. באחד הערבים קישט את מועדון ההכשרה וצייר באותיות גדולות את הסיסמה: "רק בשם החיים הולכים אנשי העבודה למות" – ולמחרת הלך. משימת-חבלה אחת ביצע בהצלחה, ובשנייה – הפשיטה על כפר קנה שליד סג'רה – נפל ביום ל' באדר א' תש"ח (11.3.1948). אבנר הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.