גרודזנסקי, בן-ציון

בן חיה-שרה ומרדכי-יוסף, נולד ביום ט"ו באדר א' תרע"ו (19.3.1916) בביאליסטוק, פולין. אביו היה ממייסדי הגימנסיה "תחכמוני" בעיר וממוריה, אדם אהוב ומקובל בכל העיר. אביו מת בילדותו ואמו האלמנה נשאה בעול הפרנסה וחינוך ילדיה. היא התאמצה בכל כוחותיה לשמור על הרמה והאווירה הרוחנית בבית כפי שהיו בחיי בעלה ואשר לא מעט השפיעו על חינוך הילדים. בן- ציון למד בגימנסיה "תחכמוני" וסיים בה שש כיתות. משנת תר"ץ היה חבר תנועת-הנוער "השומר הדתי". במהרה נכנס בעול ההדרכה והיה למנהל מושבות-הקיץ של התנועה. כתב מאמרים ורשימות וערך עיתוני-קיר. זמן-מה עבד בפנקסנות, אך בשנת תרצ"ו עבר להכשרה בקבוצת "בראשית" ליד ווארשה. באותו זמן עבד גם בהנהגה הראשית של "השומר הדתי" בווארשה והתכונן לעלות לארץ, אך גיוסו לצבא הפולני בשנת 1938 סיכל תוכניתו זו. מלחמת-העולם השנייה מצאתהו בשורות הצבא הפולני. לאחר תבוסתה של פולין וכניעתה ניסה לעבור את הגבול לרומניה ולעלות משם לארץ. כשנכשל בניסיונו עבר לווילנה וגם שם נכנס בעול פעולה ציבורית כמזכיר ההנהלה של חלוצי "תורה ועבודה" מפולין אשר התרכזו במספר קיבוצים בליטא. באביב שנת 1941 הגיע לארץ עם העלייה מליטא והצטרף לקבוצת "אברהם" בכפר פינס. הוא עבד בפרדסים, ביער של חדרה ובכרמי גבעת עדה. בשנת 1942 נשא אישה. עם ההחלטה על הקמת גוש עציון עבר לשם והיה מראשוני כפר עציון ומייסדיו. בן-ציון שקד במסירות על חיי התרבות של הקבוצה, היה מפעילי החוג הדרמטי המקומי, אהב נגינה ופרט על מנדולינה. בייחוד התמסר לטיפול בספרייה אשר העלה אותה לרמה גבוהה. בשנת 1943 סיים קורס קשר ומאז ועד נפילת כפר עציון היו הוא וחברו הקרוב שלמה רוזן האחראים לעבודה במשדר גוש עציון. בקרב האחרון של הגוש, תוך סכנת-נפשות, עלה לא אחת על הגג לתקן את האנטנה שנפגעה. באחד ממכתביו האחרונים כתב: "אם בסכנה של הקרבת חיי אני יכול להציל יישובנו זה, אז מות-קדושים הוא טעם נאצל". בפרוץ שריוני האויב לכפר הודיע על כך לירושלים ולתל-אביב וביקש רשות להרוס את המשדר ואף השמיד אותו ואת המסמכים החשובים. ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) מת בן-ציון תחת הריסות בית המנזר שהאויב פוצץ אותו מאין יכולת לחדור למקלט ולהתגבר בדרך אחרת על מגיניו. הניח אישה ושתי בנות. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.