גרובר, חיים
חיים (פטר), בן יוספינה ודוד ז"ל, נולד ביום י"ח בשבט תשי"ג (3.2.1953) בבודפשט שבהונגריה ועלה ארצה עם הוריו בשנת תשי"ז (1957). לאחר שסיים את לימודיו בתלמוד-תורה "חורב" ברמת-יצחק ובבית-הספר "יבנה" ברמת-גן, השלים את לימודיו בבית-הספר התיכון בקבוצת יבנה. חיים היה תלמיד ממושמע, שקט וצמא דעת ואהוד על מוריו. הוא היה חברותי ומקובל על ידידיו, שכינוהו בשם-חיבה "פטי", והכל הכירוהו כנער עליז, ישר ובעל-מצפון. כמו כן היה בן מסור ונאמן להוריו וכשאביו הלך לעולמו עשה חיים את כל אשר לאל ידו כדי לעודד את אמו ולתמוך בה. חיים גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והוצב לחיל-השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשלים קורס מט"קים וקורס קצינים, השתלם בקורס לקציני-שריון ונשלח ליחידת-שריון בסיני, שם מילא תפקיד של קצין-חניכה במטווח-תותחנות והוענקה לו דרגת סג"מ. הוא היה קצין אחראי, מסור ונאמן, בעל ידע מקצועי רב ואהוד על הכל. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה לחיים פטור רפואי מפעילות קרבית בגלל ליקוי במערכת השמיעה, אך הוא התנדב לצאת לקו-הראשון. הוא השתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד המצרים בסיני. ביום כ"ח בתשרי תשל"ד (24.10.1973), לחם חיים עם יחידתו בעיר סואץ. בהתפוצצות רימון, שהוטל לתוך הטנק שלו נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי בפתח-תקוה. השאיר אחריו אם ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן והוענק לו עיטור המופת על פועלו בקרבות – וזו לשון תעודת העיטור: "סגן חיים גרובר ז"ל, אשר עקב מגבלות רפואיות היה קצין קישור, התנדב בפרוץ מלחמת יום הכיפורים לשמש בתפקיד מפקד מחלקת טנקים בחזית סיני. ביום 10 באוקטובר 1973 התנהל קרב-מגע קשה על אזור 'הברגה'. התחמושת של מרבית טנקי הפלוגה אזלה והם נעו לאחור לתחמש. הטנק של סגן חיים גרובר ז"ל נותר לבדו מול טנקי אויב. הוא תפס עמדה שלטת. באומץ לב ובעמידה איתנה בלם את האויב במשך שעתיים וחצי, כשהוא נתון לאש האויב, וגרם לאויב אבדות כבדות. ב-24 באוקטובר 1973, בקרב בעיר סואץ, לחם סגן חיים גרובר ז"ל כשהוא מפעיל את מקלע המפקד עד שנפגע מרימון ונפל. במעשיו אלה גילה סגן חיים גרובר ז"ל רוח התנדבות, אומץ לב ודביקות במשימה למופת". במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "חיים שירת ביחידתנו כמפקד מחלקת טנקים. הוא הצטיין כאיש מקצוע מעולה, אמיץ ומסור, היה מקובל ואהוד על חיילי היחידה ובלט ברצונו לעזור לחבריו".
