גרדיס, בן-ציון

נולד בשנת תרע"ז (1917) בקרוסטפילס, לאטביה ובשנת 1920 עבר עם משפחתו לעיר ריגה. בשנת 1935 עלה לארץ-ישראל כחבר "הנוער הציוני" והצטרף לקיבוץ המפלס שליד כפר סבא. תשעה חודשים לאחר בואו לקיבוץ יצא עם קבוצת החברים הראשונה להתישב בכפר-עציון. ביוני 1936 נאלץ לעזוב את הקיבוץ ולעבוד כפועל חקלאי במשק קלמניה כדי לעזור למשפחתו שנקלעה למצוקה. הוא נחשב לפועל טוב וחרוץ, לא נרתע מן העבודות הקשות ביותר ושמר על מצב-רוח מרומם תמיד. בעקבות רצח חבר בידי פורעים ערבים החליט להתגייס לחיל הנוטרים. אחיו שהתגורר בארצות הברית הפציר בו אז לעזוב את הארץ ולבוא אליו. בן ציון השיב לו במכתב: "לפעמים, כשאני מחליט לתת לך תשובה חיובית, עולה פתאום על דעתי להישאר כאן… כי כל מי שיכול להתהלך עם נשק מוכרח להישאר כאן". הוא לא הספיק לשגר מכתב זה. בא' בחשוון תרצ"ט (26.10.1938) נהרג בתאונת נשק בזמן שמירה והובא למנוחת עולמים בבית הקברות של כפר-סבא. הניח משפחה בריגה ואח בארצות הברית. זכרו הונצח ב"ספר הבנים" של כפר סבא. עתון "דבר" פרסם רשימות לזכרו במדור "לזכר נעדרים".