גרדובסקי (חיים ברנר) , גרשון

בן אריה. נולד בסובאלק שבפולין. הוא למד בגימנסיה שבעיר הולדתו וביקר כל אותה תקופה במועדון בית"ר. כשעלה לארץ-ישראל בשנת 1930 הצטרף תחילה לתנועת בית"ר ואחר כך לשורות אצ"ל. בשנת 1941 עבר קורס מפקדים ושימש כראש קבוצה במחוז תל-אביב. גרשון עבד לפרנסתו בחברת החשמל. בימי מלחמת העולם השנייה פוטר ממשרתו ואיבד את זכויותיו עקב סירובו להיענות לצו גיוס לצבא הבריטי. הוא החל לעבוד ב"מס חזית ישראל" – קרן שחלק מכספיה הוקדשו למימון פעולות אצ"ל. חדרו, שבו התגורר עם חבר אצ"ל אחר, שימש כמקום פעולה וכמחסן. באחד הימים נפלט כדור שחדר מבעד לקיר. המשטרה שהגיעה למקום לא הצליחה לעצור את גרשון כיוון שלא נמצא בחדר באותו זמן. גרשון נשלח לעבודה בפתח תקוה ואחר כך לירושלים שם חזר לפעילות ב"מס חזית ישראל" תחת השם "חיים ברנר". באחד הימים נעצר גרשון כחשוד בהשתייכות לאצ"ל, הוא הוחזק בלטרון ומשם הוגלה עם עוד 251 עצורים לסודן. גרשון התחבב על חבריו למעצר ולגלות. הוא היה יפה תואר, נבון, עליז ומלא חדוות חיים. את זמנו הפנוי הקדיש לשרטוט ולהשתלמות בהנדסה, בתקוותו שביום מן הימים ישתלם באדריכלות. כשנה שהה גרשון במעצר כ"חיים ברנר" עד שנתברר למשטרה כי הוא גרשון גרדובסקי מתל-אביב שנעלם מחדרו לפני כשלוש שנים והיה מבוקש על ידה. הוא הוחזר לארץ ונידון ל15- שנות מאסר בעוון החזקת נשק. תחילה ישב בכלא ירושלים, שם ריתק את חבריו בהרצאותיו המעניינות בגיאוגרפיה. אחרי כן הועבר לכלא עכו. ביום י"ד באייר תש"ז (4.5.1947), בשעת פריצת מבצר עכו, היה גרשון בין הבורחים והצליח להגיע אל אחת המכוניות. בדרך הנסיגה נפתחה עליהם אש חזקה. יושבי המכונית קפצו מתוכה וניסו לפלס לעצמם דרך בעוד מפקד הפעולה דב כהן, "שמשון", מחפה עליהם. תוך כדי כך נפגע גרשון גרדובסקי ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בשבי ציון. רשימות לזכרו פורסמו בספרים "זכרם נצח" ו"אלה שלא זכו".