גרבובסקי, מנחם
בן רייזל ואלתר. נולד בשנת תרכ"ח (1868) בקרמנצוג שברוסיה. ב-1882 עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. הוריו היו ממייסדי ראש פינה. כבר בנעוריו היה מנחם שומר והצטיין בגבורה ובתושיה. וכך תואר על-ידי אחד מבני תקופתו: "גבה קומה ורחב כתפיים, שפמו בלונדיני. האידיאל דחף אותו לנוד לארץ האבות ולחונן את עפרה במעשה, לבנות ביתו להקים בה משפחה, כשלנגד עיניו משאת נפשו – עבודת אדמה והשתרשות בה". הוא הגשים מטרות אלה והקים משפחה גדולה ובה עשרה ילדים. בשנת תרמ"ג הקים עם בת זוגו משק לתפארת בראש פינה על צלע הר כנען. הבית היה מרוחק במקצת משאר בתי המושבה ומוקף עצי פרי רבים ומגוונים. הילדים כולם חונכו לחיי פשטות ואיכרות וגם לתודעה בטחונית. "בלילות גשם ואפילה", סופר על המשפחה, "היה גרבובסקי מעמיד את בניו בנסיון, מוציאם אל מחוץ לבית ומצווה עליהם, בזה אחר זה להקיף את החצר הגדולה פעמיים ושלוש, והבית בודד היה בין סלעי ההר ותנים ייללו ליד חלונותיו". מנחם נודע בעוז רוחו והיה יוצא לשמירה תחילה ברובה ה"ג'יפט" בעל שני הקנים ולאחר מכן ברובה היווני "יונאני". כשהוחל בעבודה עברית ובשמירה עברית בחוות מגדל שליד טבריה נקרא לשם השומר המנוסה מראש פינה והוא אירגן את השמירה במקום ונשא בה בלי ליאות. גם סייע הרבה ברכישת קרקעות להתיישבות היהודית באיזור. ערביי הסביבה כינוהו אבו-מוסה ו"אל מוסקובי אלג'דע" (הרוסי האמיץ) והעריצוהו גם על אומץ לבו וגם על הבנתו העמוקה ביחסי שכנות טובה. חוות מגדל היתה מקום בו שרתה הקדחת. מנחם חלה בה אך הזניח את בריאותו עד שחלה בקדחת שחור-השתן ונפטר ממחלתו בשנת תרע"ז (1917). הוא הובא למנוחות בראש פינה. הניח אשה, שבעה בנים ושלוש בניות. אחד מבניו, חיים נהרג בשנת 1938 בהיתקלות עם כנופיה ערבית.
