גראופה, יצחק

בן דינה ומשה, נולד ביום י"א בסיוון תרפ"ד 13.6.1924)) בעיר המבורג, גרמניה. הוא חונך בהולנד ועלה עם הוריו ארצה בשנת 1939. בארץ סיים את חוק לימודיו בגימנסיה "אוהל שם" ברמת גן ואחר-כך עשה שנת-שירות בקבוצת רמת יוחנן ובכפר סולד. יצחק התקשר לחיי העבודה והכפר והצטרף לקבוצת "בארי" בגדרה. בעלות הקבוצה למקום התיישבותה שבנגב היה יצחק בין ראשוני העולים. בימי מלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי, שירת במצרים, הצטרף לבריגדה היהודית ושירת באירופה. משחזר לארץ השתלם בבית-הספר החקלאי על שם כדורי וחזר אחר-כך לקיבוץ, והיה בו אחד ממרכזי המשק. עם פרוץ מלחמת-העצמאות פעל בנגב במסגרת הפלמ"ח, יצא לבארות יצחק ללמוד בקורס לנשק חדיש ושם השתתף בקרב האכזרי שהרס את המשק כולו, אך מגיניו עמדו בגבורה עילאית נגד המצרים עד הישמע קול התותחים הישראליים שעודדם והצילם. יצחק לחם כמקלען ומשחל מעצור במקלע, הרים ראשו כדי לתקנו, ובו ברגע נפגע מכדור האויב ונפל, ביום ח' בתמוז תש"ח 15.7.1948)). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבארי.