גצאל, יעקב

בן חיה וזאב, נולד בשנת 1913 בעיר בריסק, פולין. בתחילת מלחמת-העולם הראשונה עזבה משפחתו את בריסק ועברה לסיביר, ושם מצאה מקלט בתקופת המלחמה. עם שובה לבריסק בשנת 1925 החל יעקב ללמוד בבית-הספר "תחכמוני". אחר-כך, משסיים את לימודיו היסודיים, עבר ללמוד בבית-הספר התיכון- מקצועי "אורט" והתמחה במקצוע המסגרות. הוא היה נער אמיץ לב, בעל שרירים וגוף חסון, תמיד מוכן להגן על חלשים ונחפז ראשון לכל מקום של סכנה, ואמנם נפצע רבות בתגרות בין נערים יהודים לבין פולנים. מנעוריו היה חניך בתנועת בית"ר בעיר מגוריו, פעיל ומעורה בכל הנעשה בה. בשנת 1934 עלה יעקב ארצה והחל לעבוד כשומר באזור טול-כרם-קלקיליה. אחר-כך שימש שומר באדמות כברה, שנמסרו לעיבוד לאיכרי זיכרון יעקב, בנימינה ומשק גן שמואל. תושבי הסביבה העריצוהו על אומץ לבו ועל נכונותו לקבל על עצמו כל עבודה בכל מקום. אותו זמן הצטרף יעקב ל"הגנה" ומילא בה תפקידים שונים. לאחר פעולת גמול של ה"הגנה" נאסר בידי האנגלים והובל עם קבוצה מחבריו לכלא עכו, שם היה אסור מספר חודשים. לאחר שחרורו מהכלא נשלח על-ידי ה"הגנה" לחניתה ושימש כסמל הנוטרים במקום. בשנת 1947 נשלח כסמל נוטרים להתמחות בכלי-נשק בבית-המלאכה של הצבא הבריטי בטירה שליד חיפה. עד מהרה נעשה מומחה במקצוע וידע על בוריים את כל כלי-הנשק שהיו בשימוש בארץ באותה תקופה. ביום 27.2.1948 נמצאה גופתו של יעקב באדמות הכפר הערבי זרעוניה בכאבארה שבסביבות זכרון יעקב. הסתבר כי יומיים קודם-לכן ביום ט"ו באדר א' תש"ח (25.2.1948) יצא לפגוש ידיד ערבי שהציע לו נשק למכירה. בהיותם בשדה ותוך כדי שיחה ידידותית ירה בו הערבי, שדד את כספו ונעלם. יעקב הובא למנוחת-עולמים בקברות השומרים בשייח'-אבריק.