גפני, צבי
בן יהודית ויחזקאל, נולד ביום כ"ו באלול תרצ"ט (10.9.1939) בנשר שליד חיפה. הוריו עלו מרומניה זמן קצר לפני שנולד, השתקעו בצריף בשכונה והאב עבד במפעל המלט שבמקום. צבי למד בבית-הספר היסודי בנשר, ואחר כך עבר לחברת הנוער בקיבוץ גן-שמואל. הוא המשיך בלימודיו, עבד והתבלט בפעילות החברתית בקיבוץ. צבי רכש חברים וידידים שנשארו קשורים אליו כל חייו. הוא אהב את עבודת האדמה בגן הירק והקדיש לה את רוב שנות חייו. לקראת סיום הלימודים בגן-שמואל התקבלה החלטה, שחברת הנוער תצא להשלמת גרעין המתיישבים בקיבוץ סער שבגליל המערבי. בשנת 1957 הגיע צבי לסער. כעבור שנה התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל מוצנח. בשנת 1960, בתום שלוש שנות שירות, חזר לקיבוץ סער והחל לעבוד בענף גידולי שדה. בשנת 1963 נשא לאשה את עדה, בת קיבוץ בית אלפא, ונולדו להם ארבעה ילדים. עם פרוץ מלחמת ששת-הימים שירת צבי בחטיבת הצנחנים, שלחמה בקרבות לשחרור ירושלים. גם אחרי המלחמה המשיך לשרת בחטיבה בשירות מילואים, והשתתף במרדפים אחרי מחבלים בבקעת הירדן. במלחמת יום-הכיפורים לחם בקרבות הקשים בסיני. אחרי המלחמה עלה לדרגת רב"ט ועבר קורס חובשים מחלקתיים. בחייו האזרחיים הצטיין בעבודת-האדמה וחבריו בקיבוץ אמרו עליו: "הוא היה איכר בלב ובנפש, מוקף צעירים שהעריצו אותו ואהבו לעבוד אתו בעבודת השדה". בשנת 1977 הועבר מחיל-הצנחנים לחיל-השריון ועלה לדרגת סמל, כשהוא מעוטר באות מלחמת ששת הימים ובאות מלחמת יום-הכיפורים. כשפרצה מלחמת שלום הגליל גויס לשירות מילואים ויצא לפעילות מבצעית בלבנון. ביום ב' בתמוז תשמ"ב (23.6.1982), בצאתו עם רכבו לתפקיד, עלה על מוקש ונהרג. בן 42 היה במותו. צבי הובא למנוחות בבית-הקברות בקיבוץ סער. הוא השאיר אחריו רעיה, ארבעה ילדים, אח ואחות
