גסר, שמשון

בן מגידה ושאול. נולד ביום י"ט בסיוון תשכ"ו (7.6.1966) בטירת הכרמל. שמשון החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'דגניה' וסיימם בבית-הספר התיכון-המקצועי 'אריאל', שניהם בטירת הכרמל, במגמת חשמל. במסגרת בית-הספר הרבה לעסוק בפעולות ספורט שונות. שמשון היה מקובל בחברה בשל טוב לבו ונכונותו לעזור בכל עת. הוא היה בחור צנוע ושקט, נתן צדקה לנזקקים ובבית עזר לאמו בכל אשר ביקשה ואף בטרם ביקשה. ב'ידי הזהב' שלו תיקן את כל מכשירי החשמל הביתיים שהתקלקלו. שמשון גויס לצה"ל באוגוסט 1984 והוצב ביחידת נ"מ בחיל-האוויר. הוא מילא תפקיד של אפסנאי טכני ביחידה ועשה זאת על הצד הטוב ביותר. גם בצבא היה שמשון שקט ומופנם ועשה את מלאכתו בנאמנות, במסירות ובדייקנות. הוא השתלב בפעילות המבצעית של היחידה ומכיוון שמבוקשו לעבור ליחידה קרבית לא ניתן לו, הוצב בפלוגה המסייעת (שהיא הקרבית ביותר ביחידה ובה תנאי השירות הם הקשים ביותר) וזאת למרות שכבר היה משובץ במפקדת היחידה, קרוב לביתו. בעת חופשותיו מהצבא ערך טיולים ומסעות ברחבי ישראל. מפקדיו, שהעלוהו לדרגת רב-טוראי, המליצו עליו לקורס שיסמיכו לדרגת סמל. ביום כ"ט באדר ב' תשמ"ו (8.4.1986) נפל רב-טוראי שמשון גסר בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. השאיר הורים, חמישה אחים ושלוש אחיות – שלמה, דני, אלי, ענת, דוד, מנשה, סיגל ואורלי. במכתב התנחומים למשפחה, כתב מפקדו: "לעולם נזכור את שמשון הצנוע והחייכן, שמשון שביקש לתרום ככל יכולתו – ודווקא ביחידה המבצעית ביותר שתפקידו כה נחוץ בה. שמשון מילא תפקידו בנאמנות ובמסירות אין קץ. ריכז בידיו אחריות וציוד רב ויקר. היה מקובל ואהוב על כל הסובבים אותו. מותו הוא אובדן לכולנו". משפחתו הנציחה את זכרו בתרומת כיסוי לתיבת החזן בבית-הכנסת על-שם הרב חכם יוסף חיים בטירת הכרמל, שבו נהגה המשפחה להתפלל