גסטפרוינד, אלתר

בן הינדה ויעקב-זאב. נולד בכ"ז בשבט תרע"ו (1.2.1916) בסוסנוביץ שבפולין. האב, ירא שמים, פירנס בקשיים רבים את אשתו ותשעת ילדיו. העבודה הקשה הרעה לו ועם מותו נפל הנטל על כתפי האם, שגם היא לא עמדה במעמס זמן רב. בגיל שלוש- עשרה שנים היה אלתר יתום מאב ואם, תר לפרנסתו וכלכלת אחיו הצעירים. למרות בעיותיו וסבלו הצטרף לתנועת בית"ר, בה גילה פעילות רבה וגם מצא נחמה לנפשו. החינוך הציוני-הלאומי שספג בתנועת הנוער חיזק בו את ההכרה שעליו לנטוש את הגולה ולעלות לארץ-ישראל, אך דחה את מועד העליה עד שיעמדו אחיו ברשות עצמם. בשנת 1938 עלה ארצה כמעפיל ועבר לקיבוץ. כעבור זמן עבר לרמת גן והצטרף לשורות האצ"ל. על אף חולשתו הגופנית נשא בעול כל התפקידים שהוטלו עליו, ביום עבד לפרנסתו ולילותיו הקדיש לעבודה במחתרת. בשנת 1944, בשעת חיפוש מקיף שנערך ברמת גן, נעצר והועבר למחנה העצורים לטרון. ביום גירוש 251 העצורים לאריתריאה נבדקו המגורשים על ידי קצין רפואה ובבדיקה נתגלה שאלתר לקה בשחפת, מחלה שקיננה בו כ18- חודשים אך מצא כוח ורצון להיאבק בה. תנאי המעצר החמירו את מחלתו והוא נפטר בו' בכסלו תש"ה (22.11.1944) ונטמן בהר הזיתים. זכרו הונצח בספר "זכרם נצח".