גנץ, מאיר

בן שרה ויוסף, נולד ביום כ"ג באדר א' תרפ"ט (5.3.1929) בעיר בורשה, רומניה ולמד בבית-ספר עממי. עם פלישת הגרמנים לחבל- ארץ זה במלחמת-העולם השנייה נלקח לעבודות-כפייה במחנות- הסגר. גופו החזק עמד לו בכל התלאות והוא נשאר בחיים. אחרי השחרור שהה במחנה-עקורים בברגן-בלזן וחיכה לתור עלייתו. בינתיים הכשיר את עצמו לחיי עבודה בקבוצת-הכשרה בדיסלדורף. עבד כאופה ובמקצוע זה עסק גם בארץ מאז עלייתו בשנת 1947. עוד בהיותו במחנה עם שארית הפליטה התאמן ב"הגנה" אימונים יסודיים. בארץ התיישב בפתח תקווה ומשם התגייס ביום 1.2.1948 לשורות המגינים. השתתף בקרבות בהרטוב, נווה יעקב, במחצבת צובה ובליווי שיירות. אחרי העברתו לחטיבת "אלכסנדרוני" שירת בפלוגה דתית, לחם ב"משולש" ולאחרונה בנגב. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948), ונקבר בפלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.