גנץ, אברהם

אברהם, בן יהודית ומשה, נולד ביום ז' בניסן תש"י (25.3.1950) בעיר רגין שברומניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תשכ"א (1961). הוא למד בבית-הספר היסודי בקרית-אתא ובבית-הספר התיכון-מקצועי "בסמ"ת" בחיפה והמשיך לימודיו בטכניון בחיפה. הוא היה תלמיד מצטיין והשתלב היטב בלימודים ובחיי-החברה, על אף שהיה עולה חדש, שהתחנך וגדל בחברה ובמציאות שונות. חבריו מספרים, כי תכופות היו שומעים מפיו דעות על עניינים שונים והוא היה מסבירן "בחכמה מפליאה, בידע, בכושר-ניתוח והבהרה". היה לו זכרון מופלא לתאריכים ולאירועים היסטוריים והוא נתברך במחשבה אנליטית ובהגיון בריא. הוא נשא נפשו לתחום המקצועי שהצטיין בו כבר משחר-ילדותו ובתום לימודיו הוסמך כטכנאי-מכונות, לאחר שנבחר פעמים מספר כתלמיד מצטיין. הוא היה חבר בתנועת "בני-עקיבא" ונטל חלק פעיל בפעולותיה וכן היה חובב ספורט ופעיל בגדנ"ע. אברהם היה חברותי ואהוד על חבריו, שכינוהו בשם-חיבה "ברומי", ובמשחקי-הנעורים התבלט כ"רוח החיה" בקרב חבריו. הם מספרים כי "במשחקי-הלילה בתנועה היה מארגן את הפריצות וההתקפות בצורה טקטית, ממש צבאית". הוא היה מנומס ונעים-הליכות, "ג'נטלמן אמיתי, שלא שכח את ה'תודה-רבה' שלו ואת הקידה העמוקה". הוא היה בן נאמן ומסור להוריו. עם אביו טיפח יחסי-חברות מיוחדים ובאמו החולה נהג באהבה ובהקרבה והקדיש לה זמן רב, כדי לטפל בה ולהקל עליה. אברהם גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1968 והתנדב לחיל-השריון, על אף שהיה בן יחיד. לאחר סיום הטירונות ולאחר שעבר סדרת קורסים לרבות קורס מט"קים, נשלח לקורס-קצינים. אחרי-כן השתלם בקורס לקציני שריון והוצב ליחידת-שריון בצפון, בתפקיד מפקד מחלקת-טנקים וקמב"ץ והוענקה לו דרגת סגן. הוא השתתף בפעילות מבצעית בצפון והוענק לו "אות השירות המבצעי". אברהם נחשב קצין טוב ומסור, שביצע בקפידה ובשלמות כל משימה שהוטלה עליו. הוא היה אהוד על כל פקודיו ועל מפקדיו, שהעריכו אותו מאוד. לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר למד שנה בטכניון ועמד לשאת לאישה את חברתו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים לא התמהמה ויצא מיד ליחידתו על אף היותו שומר-מצוות. הוא השתתף בקרבות הבלימה והפריצה נגד הסורים ברמת הגולן. חבריו סיפרו כי "עבר בגבורה שקשה לתארה את שלב-הבלימה: בקול בוטח וצלול היה מעביר בקשר פקודות, כאילו לא במלחמה היה אלא בתרגיל". ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), השתתף אברהם בקרבות הפריצה באזור חן-ארנבה לאחר שנטל את הפיקוד על הפלוגה מיד המ"פ שנפל בקרב. במהלך-הקרבות באותו יום, נפגע הטנק שלו מפגז נ"ט והוא נפצע פצעי מוות. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין האזרחי בקרית אתא. השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. יחידתו הוציאה-לאור חוברת לזכר הנופלים ובה דברי חברים על דמותו של אברהם; בעיתונות פורסמו רשימות על דמותו ועל לחימתו המופלאה.