גנני, אילן

בן צבי ויוכבד. נולד ביום י"ט במרחשון תרצ"ט (13.11.1938) בתל אביב. סיים את לימודיו בבית הספר היסודי "בלפור" ולאחר מכן למד חשמלאות בבית הספר המקצועי על שם מכס פיין וכאשר סיים את לימודיו שם עבד בחשמלאות והיה לבעל בית מלאכה לייצור לוחות חשמל. השלים את בחינות הבגרות כנבחן אכסטרני. במקצועות הריאליים גילה שנינות מוח והצטיינות. השתייך לתנועת "הצופים" בנערותו, היה חבר ארגון הספורט "מכבי" ושיחק בכדורסל בקבוצת נוער. אהב מוסיקה קלסית ואף מוסיקה קלה וניגן בכלים שונים (חליל, מפוחית, מנדולינה). תחביב שני היה לו השחמט. גויס לצה"ל ביולי 1956 ושירת בנח"ל. לאחר הטירונות הלך להכשרה בשדה בוקר ולאחר מכן עבר אימון מתקדם (אשר כלל קורס צניחה ואימון בצנחנות) וכן עבר קורס סיור בקורס מ"כ. יחד עם רצינותו היה עליז מטבעו ואת שתי התכונות הללו הביא עמו לשירות המילואים. במסגרת זו שירת בתפקידים שונים. השתתף במלחמת ששת הימים וביום השני לקרבותיה, בקרב שנערך בירושלים נפצע בפגוע בו אש מרגמות כשהוא נע בעיר העתיקה. גבורה רבה גילה ונכונות להקרבה אז, ולאחר חודש בערך, ביום כ"ה בסיון תשכ"ז (3.7.1967), מת מפצעיו. הניח אשה ובת. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון. בספרו על "יחידת קומנדו 101" כתב דן מרגלית "הקדמה אישית מאד" לזכר אילן.