גניש, יוסף

בן מחבובה ורפאל, נולד בשנת 1929 בטריפולי, בירת לוב. בעירו סיים בית-ספר עממי והיה טפסן במקצועו. בהיותו צעיר לימים התנדב ל"הגנה" שהוקמה במחתרת בעירו ובהיותו בן 17 עזב את הבית ויחד עם 15 מחבריו יצאו ברגל בדרכם לארץ. לאחר שעברו 120 ק"מ ברגל נתפסו על-ידי ערבים, לפני הגיעם לגבול תוניסיה. עשרה מן הקבוצה מסרו את כספם לשוביהם והמשיכו בדרכם ויתרם חזרו על עקבותיהם. יוסף היה בין הממשיכים. כשהגיעו אל גבול תוניסיה נתפסו על-ידי המשטרה הצרפתית והושמו בכלא. בעזרת הקהילה היהודית בתוניס שוחררו ונשארו שם כשנה. לבסוף קיבלו תעודות צרפתיות ודרכונים, עברו לאלג'יריה ומשם הגיעו למרסיי. בצרפת עברו יוסף וחבריו אימונים צבאיים כהכנה לעלייה לארץ ובשנת 1948 עלו ארצה והצטרפו למערכה על עצמאות ישראל. אחרי תקופת-שירות קצרה נפצע יוסף קשה בתאונת-דרכים בדרך לחדרה, הובא לבית-חולים ומת לאחר ארבעה ימים, ביום ט"ז בתמוז תש"ח (23.7.1948). יוסף הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.