גניזדוביץ, דב (ברלה)

בן חיה ושמחה, נולד ביום ג' בטבת תרפ"ה (30.12.1924) בעיירה צ'כאנוביץ, פולין ועלה ארצה עם הוריו בשנת 1936. הוא למד בבית-החינוך לילדי עובדים בחיפה, אולם נאלץ להפסיק את לימודיו בגלל מצבם הדחוק של הוריו. מגיל 15 עבד במסגרות ולמד בשיעורי-ערב לנוער עובד. היה נער שקט, ישר ונוח לבריות. בהיותו בן 18 התגייס לצי הבריטי ושירת בו כשנתיים וחצי. לא אחת ניצל מסכנת-מוות. שירת במצרים, לוב, אריתריאה, מלטה ואיטליה ועלה לדרגת תת-קצין. לאחר שחזר הביתה היה זמן ממושך מחוסר עבודה. הוא התחיל ללמוד מקצוע חדש כדי שיוכל להתפרנס ממנו, ובמהרה הגיע לדרגת טפסן מעולה. עמד לשאת אישה. בפרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, נפצעו הוא ואביו, כשהמכונית אשר נסעו בה מהעבודה הותקפה ביריות על-ידי כנופיה ערבית בוואדי- רושמיה. מיד עם החלמתו התייצב לשירות מלא ואף המריץ את חבריו לעשות כן. הוא הוצב, יחד עם אחיו, בחטיבת "עודד" ובשורותיה נטלו חלק בפעולות צבאיות בגליל העליון. כאשר נפצע קלות בקרב ניסה להעלים זאת מבני המשפחה כדי שלא לגרום להם דאגה וכדי שלא להחמיץ את צאתו לקרבות הבאים. דוב נפל ביום י' בתמוז תש"ח (17.7.1948) בקרב על משלט תל-עזיזיאת והובא לקבורה בבית-הקברות בשאר יישוב. לא עברה שנה וגם אביו הלך לעולמו. ביום י"ד באדר תש"י (3.3.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.