גנוסר, שחר

בן רינה ויוסי. נולד ביום רביעי כ"ב באב תשל"ב (2.8.1972) בירושלים. בן בכור להוריו. נכד בכור לאריה וטניה גינזבורג ולרחל שוכר לויא. עם לידתו היווה שחר מקור גאווה למשפחה ולכל מי שהכירו. ולא כל שכן בעת שבגר והפך לילד ולנער. כל מי שפגשו נשבה בקסמו, בייחודו, בחיוכו, בצחוקו המתגלגל, חוש ההומור שלו ואישיותו הקורנת והסוחפת. מגיל ארבע עד גיל שתים-עשרה גדל שחר והתחנך ברמת השרון שם למד בבתי-הספר היסודיים 'אורנים' ו'נווה מגן'. לאחר-מכן הצטרף שחר לאביו שנסע לשליחות בת שנתיים לניו יורק בארצות-הברית, שם למד בבית-הספר 'רמז'. מגיל ארבע-עשרה גדל שחר בכוכב יאיר וסיים את לימודיו בהצטיינות במגמה הפיסיקלית בבית-הספר התיכון 'כצנלסון' בכפר סבא. במקביל ללימודים עסק שחר בפעילות חברתית ענפה ובפעילות ספורטיבית מגוונת; אתלטיקה, כדורסל, ג'ודו וצלילה בים. כמו-כן היה חבר בחוג הסיירים של החברה להגנת הטבע ומוקף חברים רבים וטובים. לאחר בחינות הבגרות, שסיימן בהצלחה רבה, נסע שחר לטיול-כיף לקפריסין, יוון ואיטליה עם חבריו הטובים ליאור, אסף ורז. שחר נהנה הנאה מרובה מהטיול ורשם יומן מסע מאלף. כאיש צעיר בן שמונה-עשרה, גילה שחר תבונה בוגרת, משולבת בשובבות ולב חם ורגיש. אצלו, ערכים, לא היו משהו שצריך ללמוד, אלא היו מוטמעים באישיותו. יושר אישי, אומץ-לב, נאמנות ואמינות ליוו את שחר בכל דרכו והם משולבים בקסם אישי, חן ותמיד-תמיד בזיק של שובבות נעורים, כאשר החיוך המיוחד רק לו, עם הרווח הקטן בין השיניים, אינו מש מפניו. בנובמבר 1990 גויס שחר לשירות חובה בצה"ל בחיל המודיעין. שחר הצטיין הן כטירון והן בקורס מ"כים חי"ר. שחר אהב את הצבא והצבא אהב אותו. בעת שפרצה מלחמה המפרץ היה שחר בקורס מ"כים. מספר ימים לאחר שנסתיימה, כאשר כל העם נשם לרווחה, ניחתה המכה הנוראה מכל. ביום שני כ"ה באדר תשנ"א (11.3.1991) בשעה ארבע וחצי אחה"צ, בעת ששחר וחבריו היו בתעסוקה מבצעית ברצועת עזה, נפגעו שחר וחברו גיא למוות ממכונית נהוגה בידי נהג מקומי, שלדבריו נרדם על ההגה. פשוט נרדם על ההגה. שחר, אח בכור לאחיו צור, מתן ואמיר, נקבר בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול והוא רק בן שמונה-עשרה וחצי. אין נחמה ואין מזור לכאב וצער על חיים שככה קופדו.