גנדלמן, זלמן

בן אייזיק וינטה. נולד בכסלו תר"ץ (דצמבר 1929) בעיר בריצ'ני בפלך בסרביה. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי. בזמן פלישת הגרמנים והרומנים בשנת 1941 גורש יחד עם משפחתו למחנה-ריכוז בטרנסדניסטריה. הוריו נספו. פעמיים ברח מן המחנה עד שהגיע לרומניה. בשנת 1944 עלה לארץ במסגרת "עליית-הנוער". עם עלייתו נכנס להכשרה בקיבוץ דן ושהה שם שנתיים. התגייס לנוטרות. בינואר 1948 עבר לשורות-צה"ל והשתתף בקרבות יפו, לטרון, ראש-העין, מגדל-צדק, עין-גדי, מצדה, בית-גוברין, כפר-סבא הערבית וכו'. מבית-גוברין חזר עם הגדוד לגליל-העליון – לתל-חי. נמצא יחד עם חבריו הלוחמים בקולה אך היה בין המעטים ששרדו מקרב זה. ביום י"ב בתמוז תש"ט (9.7.1949) נפל בשעת מילוי תפקידו; חברי דן העבירו את גופתו, ממקום נפלו בתל אל-קאדי, אליהם ושם הביאוהו לקבורה. ביום כ"ז באדר תש"י (16.3.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת-יצחק.