גמר, יוסי

בן אריה וצפורה. נולד ביום ב' באלול תש"י (15.8.1950) בקיבוץ מענית. למד בבית הספר היסודי בקיבוץ ובמוסד החינוכי התיכון "מבואות עירון" בעין שמר. הוא היה תלמיד חרוץ, מסודר ובעל אופי חזק, שידע את רצונו. הוא ביצע את כל המוטל עליו בשקט וברצינות כי לא אהב להרבות בדיבורים. יוסי היה פעיל בתנועת הנוער "השומר הצעיר" והצטיין בספורט. אהב להאזין למוסיקה, והיה בקי במתרחש במצעדי הפזמונים. יוסי גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר שסיים קורס מפקדי טנקים הוצב בגזרת התעלה. גם בצבא היה כדרכו שקט וצנוע ולא הרבה לספר על עצמו ועל מעשיו, אבל מעשיו דיברו בעד עצמם. הוא אהב את יחידתו ואת הטנק שלו והצליח להפיק את המקסימום מכל מה שניתן בידיו. יוסי היה טוב לב, ותרן ומתרחק ממדנים. הוא היה נחבא אל הכלים לא מתוך אונס אלא מתוך אופיו וטבעו. הוא היה בעל הומור שקט וטוב וחבריו לנשק אהבו את התמימות ואת הבגרות ששפעו ממנו. ביום כ"ד באייר תש"ל (30.5.1970), נפל על גדות התעלה בהיתקלות כפולה במארב מצרי, שתקף את הטור המשוריין שלו. הטור המשוריין יצא מקנטרה צפונה וסמוך לסוף דרכו ארבו לו חיילי האויב לאורך מאות מטרים של הסוללה. יוסי חש לעזרת הכוח שהותקף ופצצת בזוקה פגעה בו ובאחדים מאנשי צוותו. הזחל"ם שפינה את הפצועים נתקל במארב שני ובהיתקלות זו מצא יוסי את מותו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות במענית. מפקד היחידה כתב להוריו מכתב תנחומים: "חודשיים בלבד מאז גמר הקורס של מפקדי טנקים שירת יוסי ביחידתי והוכיח את עצמו כמט"ק (מפקד טנק) טוב ויעיל. היה נאמן על מפקדיו והישרה בטחון על פקודיו". אחרי נפילתו הוציא קיבוץ מענית חוברת לזכרו בשם "יוסי;" שמו ותמונתו מובאים בחוברת "פלוגה ל' משתחררת".