גמליאל, אביחי חיים

בן שלמה ושושנה. נולד ביום כ"ח בתשרי תשל"ב (17.10.1971) בהרצליה, בן בכור למשפחה בת שבעה אחים ואחיות. מילדותו, היתה המנהיגות תכונה בולטת אצל אביחי, הן החברים בשכונה והן החברים בכיתה התגודדו סביבו. את לימודיו החל בבית-הספר היסודי "בית יעקב וולפסון" והמשיך בבית-הספר התיכון "כפר הרא"ה", שביישוב זה. אביחי התבלט בערכי החברות שלו, הוא היה גורם מלכד בין חבריו ובני משפחתו, ובזכות חוש ההומור שלו ידע לשבור את הקרח ולהנעים את האווירה. תמיד זכר תאריכי אירועים וימי הולדת וידע להפתיע במתנה מתאימה ובהרבה תשומת לב. חבריו של אביחי מספרים על נועם הליכותיו, צניעותו ופשטותו, אשר חברו בו יחדיו, במיזוג המקרין חום ואהבת אמת לסובבים אותו. בזמנו הפנוי הרבה אביחי להאזין למוסיקה, שגרמה לו שמחה רבה. ביולי 1991, לאחר שלמד שנתיים בישיבה, התגייס אביחי לצה"ל. הוא סיים בהצלחה קורס רכזי כשרות ושירת בתפקידו במסגרת פיקוד מרכז. במהלך שירותו הקפיד אביחי להתקשר בקביעות הביתה, לשאול לשלום אחיו ולהרגיע את אמו. כאשר הגיע לחופשות בסופי השבוע היה מקפיד לבקר את חבריו ולבלות בחיק המשפחה. ביום 24.2.1994, בעת שירותו, נפצע אביחי באורח אנוש בתאונת דרכים שאירעה בקרית גת. כשנה ושלושה חודשים היה מאושפז בבית החולים לוינשטיין, שם נאבק על חייו, כאשר חלק מהזמן היה במצב של "צמח". ביום י' באייר תשנ"ה (10.5.1995) נפטר אביחי. בן עשרים ושלוש וחצי שנים היה במותו. אביחי נטמן בבית העלמין הצבאי בהרצליה. השאיר אחריו את הוריו וששת אחיו ואחיותיו – אודליה, עמנואל, שלוה, רויטל, ששת ורצונאל. משפחתו הנציחה את זכרו בתרומת ספר תורה לבית הכנסת במקום מגוריהם, עימנואל.