גל (הפנר), מיכאל (“מיקי”)

בן יעקב ויהודית. נולד ביום כ"ד בסיון תש"ח (1.7.1948) בירושלים. כאשר הגיע לגיל הלימודים למד בבית הספר על שם הנרייטה סולד. מוריו שם העידו שמיכאל בלט במיוחד בנועם הליכותיו; הם אמרו כי מעולם לא ניסה להתנשא על חבריו או להתפאר בפניהם. תלמיד טוב היה ובכך הסתפק. אחרי סיומו את לימודיו היסודיים למד בגימנסיה העברית וגם שם התבלט בתפיסתו המהירה, בחביבותו ובהתקרבותו לחבריו – ובאהבתו לאדם בכלל. מרוצה היה תמיד ועליז. אחרי סיימו את לימודיו התיכוניים היתה דרכו של מיכאל ברורה לפניו. מילדותו חונך לאחריות אישית וציבורית ובדרך זו הלך. מיד עם סיום בחינות הבגרות גויס לצה"ל; זה היה ביולי 1966. מתחילה התנדב לחיל האויר ופנה לקורס טיס אלא שלא עמד בכל המיבדקים. אך הוא לא רצה שיציבו אותו; הוא רצה להתנדב – וכך התגייס ליחידת הצוללנים. בתחילה היתה הדרך שיגרתית. הוא עבר את תקופת הטירונות, לאחר מכן – קורס צוללנים ולבסוף קורס של חשמלאים בצוללת. הוא התחיל את שירותו כצוללן באח"י "תנין" ולמרות שחייו שם לא היו קלים לא היה מדבר על כך ותמיד היה שבע רצון מכל דבר. אז בא היום שמיכאל, השקט והמרוסן, התרגש והתלהב בבשרו למשפחה כי יוטס לאנגליה וישהה שם מספר חודשים באימונים מתקדמים. ההתרגשות הלכה וגברה בצאתו בפעם הראשונה מן הארץ ובראותו את העולם הגדול באוגוסט 1967. כאשר בא לאנגליה הצטרף לצוות הצוללת "דקר". הוא וחבריו עברו אימונים קשים בתנאי מזג אויר קשים אך מכתביו מפורסטמות ומסקוטלנד היו ללא תלונות ולפי סגנון מכתביו ניתן היה להכיר כי מיכאל הנער התבגר פתאום. בינואר 1968 יצאה הצוללת "דקר" בכיוון לארץ וכשהיתה בדרכה לנמל הבית, בנתיב הים שבין גיברלטר לחיפה, נותק הקשר עמה ושוב לא נתחדש. זה היה ביום כ"ד בטבת תשכ"ח (25.1.1968). הרבנות הצבאית הראשית קבעה איפוא כי תאריך פטירתו של מיכאל, בשעת מילוי תפקידו עם השאר, הוא יום כ"ט בטבת תשכ"ח (30.1.1968). כיון שמיכאל נמנה עם חברי הצוות הנערים הוצבה לו מצבת זיכרון בתוך האנדרטה לזכר אנשי "דקר" בבית הקברות הצבאי שעל הר הרצל בירושלים. בספרו של ערן שורר "שישה ימים ב'דקר'", הובאה תמונתו. ביום י"ג בסיוון תשנ"ט (28.5.1999), בתום שנים של חיפושים, נמצאה הצוללת אח"י "דקר" על קרקעית הים התיכון, בעומק 2900 מ' בנתיב הפלגתה המתוכנן ובמרחק 250 מייל מנמל חיפה. החלל הינו מקל"ן- חלל שמקום קבורתו לא נודע.