גל (גיגי), אליהו (“אלי”)

בן ציון ורבקה. נולד בשנת תרצ"ט (1939) בבגדד בירת עיראק. אליהו התחנך בבית ציוני, שהיה מרכז לפעילות לאומית. בבית הוריו נערכו אימוני הנשק של מחתרת ה"הגנה" ואליהו חי באוירה ציונית וספג אהבה לעם ישראל ולארץ ישראל. הוא עלה עם משפחתו ארצה בשנת 1950 והתחיל ללמוד בבית הספר היסודי "מגדיאל" ברמתיים. שם התחנך ושם קשר קשרי ידידות עם חבריו הרבים. כשהתבגר נעשה שותף בסוכנות הביטוח "אור-גל" בקרית אתא. הוא היה תמיד עליז וטוב לב והשרה מרוחו הטובה על הבית כולו. אלי גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1957 והשלים את שירותו הסדיר. אחרי ששוחרר משירות סדיר היה נקרא לשירות מילואים וגם בשרתו כאיש מילואים בחיל השריון הצטיין כחייל וכחבר למופת – וכל מי שהכיר אותו אהבו. כאיש מילואים השתתף במלחמת ששת הימים ונטל חלק בקרב האכזרי שניטש בעמק דותן כשפעל מתוך הזחל"ם במשך שלושה ימים ולא נטש אותו. ביום כ"א בסיון תשכ"ט (7.6.1969), נפל בצומת הבזוקות בדרום רמת הגולן בהיתקלו בחוליית מחבלים. חבריו מספרים שבת הצחוק הטובה שלו לא סרה מעל פניו עד הרגע האחרון. הניח אישה ובת. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה. חבריו לנשק הקימו לזכרו גלעד, בצומת שנפל בו, וחרתו את שמו עליו כביטוי לידידותם ולהערכתם.