גלר, גדליהו

בן פרידה ואריה. נולד בשנת 1901 למשפחת סוחרים אמידה ברוהטין שבגאליציה. בעודו נער נתייתם מאמו ואותו זמן נמצא אביו ברוסיה בין המוגלים בראשית מלחמת העולם הראשונה. הוא התחנך בבית סבו, שבו קיבל חינוך יהודי מסורתי ומאחי אמו ספג את הרוח הציונית. כשסיים את לימודיו בבית הספר העממי עבר גדליהו לבית אביו בסטאניסלבוב ושם הצטרף לתנועת הנוער "גורדוניה" והתבלט בה בפעילותו. כמו כן שימש מזכיר תנועת "החלוץ" במחוז סטאניסלבוב והיה נודד בכפרים למצוא מקומות הכשרה לחברי התנועה. בשנת 1925 עלה מטעם תנועת "החלוץ" לארץ-ישראל לאחר שהוטל עליו להקים קבוצת יוצאי גאליציה מחברי "גורדוניה". ואולם הנסיון לא הצליח וגדליהו חזר לגולה מסיבות משפחתיות. הוא לא הפסיק לטפל באירגון קבוצת "גורדוניה" גם שם ולאחר זמן מה הועבר על ידי התנועה לפולין, שם שהה בשליחות במשך שנה. בשובו ארצה טיפל בהקמת אירגון למושב עובדים "גורדון" ובכך הצליח. קבוצת "גורדוניה" הוקמה בעמק השבעה בפתח תקווה. התקופה היתה תקופת מחסור ויאוש וגדליהו עודד את רוח חבריו במצב רוחו העליז ובקלות התגברותו על אותם ימי רעב. עם פרוץ מאורעות הדמים של שנת תרצ"ו פעל בשליחות "החלוץ" ברומניה ואז חזר מייד לארץ. זמן מה שימש מזכיר מועצת הפועלים בפרדס חנה ואחר כך הוטל עליו תפקיד מזכיר פועלי הגליל. הוא עשה הרבה לגיבוש ציבור פועלי הגליל התחתון ובמיוחד דאג לפעולת התרבות בנקודות המנותקות. בב' בניסן תרצ"ז (14.3.1937), בדרכו מבית גן ליבנאל עם שני חבריו משה זלמן בן ששון ויהודה אליוביץ, נורו השלושה מן המארב ונהרגו. גדליהו הובא למנוחות בבית הקברות של יבנאל. ביום השלושים להירצחם הונח היסוד למושב עובדים על שמם – "משמר השלושה", שהצטרף לאחר מכן ליבנאל; שמו הונצח בספרים "מאורעות תרצ"ו", "ההתישבות בגליל התחתון", "ספר הבנים" לזכר חללי כפר סבא ו"בקעה זו ונערים אלו".