גלרט, עמיקם (מיקי)

בן פאולה וגיולה. נולד ביום ד' באב תש"ט (30.7.1949) בבודפשט, הונגריה, בן יחיד להורים ניצולי שואה, ועלה לארץ עם הוריו בשנת 1957 במלאת לו שמונה שנים. עמיקם היה ידוע בפי כל בכינוי "מיקי". המשפחה קבעה את מגוריה בירושלים ומיקי למד בבית-הספר היסודי 'אגרון' שבשכונת קרית היובל. הוא המשיך בלימודים תיכוניים בבית-הספר התיכון שליד האוניברסיטה, ולאחר-מכן בחוות הנוער הציוני. בהגיע מועד גיוסו לשירות חובה התקבל למסגרת העתודה האקדמית והחל את לימודיו בטכניון במגמה להנדסת ייצור. בתום לימודיו לתואר מהנדס ייצור התגייס לשירות חובה והוצב בחיל-האוויר. בסיום שירות החובה, באוקטובר 1974, המשיך לשרת במסגרת צבא הקבע בתחום התמחותו ועלה בסולם הדרגות הצבאי עד לדרגת סגן-אלוף. בתפקידו האחרון שימש כמפקד יחידת תכנון פיקוח יצור. ב- 1980 נשא את אביבה לרעיה ולבני הזוג נולדו שני ילדים – דנה ואלעד. מיקי נפל בעת שירותו ונפטר ממחלת הסרטן ביום א' באלול תשמ"ח (14.8.1988) והובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל בירושלים. הניח אחריו רעיה, בן, בת ואם. בדברי ההספד לזכרו, דיבר המפקד על התפקידים האחראיים שמילא מיקי ועל תחושת הביטחון שהקנתה לכולם הידיעה שהמשימה נמצאת בידיים אחראיות. כמו-כן ציין את ההתפעלות הכללית ממסירותו הרבה של מיקי לעבודה.