גלעד, מיכה

מיכה, בן טולה ואורי, נולד ביום י"ד באלול תש"ד (2.9.1944) בקבוצת אמונים – נחלת יהודה (כיום קבוצת עין הנצי"ב), שבעמק בית שאן, שעה שאביו שירת בצבא הבריטי בצפון אפריקה. הוא למד בבית-הספר היסודי ובבית הספר התיכון של משקי הקיבוץ הדתי בשדה-אליהו, באוניברסיטאות ירושלים ותל אביבובבית-הספר לעיתונאות שליד בית ציוני אמריקה בתל אביב. כן למד זמן מה בישיבת "בני עקיבא" בכפר הרא"ה ובבית-הספר החקלאי "מקוה ישראל". תקופה מסוימת עשה עם משפחתו באנגליה, אליה יצאו הוריו בשליחות תנועת "בני עקיבא", אותו זמן השתלם שם בשפה האנגלית ועבד בחוות-הכשרה של התנועה. מיכה היה פעיל גם בתנועת "בני-עקיבא" בארץ. היו לו כמה וכמה תחביבים, שכשרונותיו התבטאו בהם: הוא הצטיין בספורט, בעיקר בענפי האתלטיקה והשחייה והיה חבר נאמן בארגון "אליצור" וכן היטיב לעשות במלאכות-יד, במתכת ובעץ. מיכה גויס לצה"ל בסוף ינואר 1963 ושירת ביחידות נח"ל וחי"ר. הוא עבר קורס צניחה וקורס קציני חיל רגלים, ועשה שורה של תפקידים: מפקד מחלקת חי"ר, מפקד מחלקת מרגמות ומקלעים כבדים וקצין עמדת מרגמות. בתום השירות הסדיר התנדב לשרת שנה בשירות קבע ומונה מפקד היאחזות "מודיעין" בדרגת סגן. אחרי ששוחרר מהשירות הסדיר למד מיכה לתואר הראשון בכלכלה באוניברסיטה העברית והשתלם גם בפילוסופיה ובערבית. הוא עבד כמזכיר המועצה למניעת תאונות במחוז ירושלים, התמסר לתפקידו זה ופעל ללא ליאות, בשעות היום ובשעות הלילה, בתחום המלחמה בתאונות דרכים באזור ירושלים. אחרי שסיים את הלימודים לתואר הראשון בכלכלה, עבד מיכה באגף התקציבים במשרד האוצר כרפרנט לתקציב הבריאות ואחרי-כן עבר למחלקה לסובסידיות בחקלאות. ברבעון לכלכלה (אב תשל"ב – אוגוסט 1972) פורסם מאמר על "המשמעויות של הצעת תקציב הסובסידיות לשנת 1972", פרי עטם של ישראל חיים ארקין ומיכה גלעד. הוא החל בלימודים לתואר השני במנהל-עסקים באוניברסיטת תל-אביב, אך רק אחרי מותו הוענק לו התואר מוסמך במינהל-עסקים. מיכה היה צעיר גבה קומה ויפה סבר. בכל התפקידים הרבים שמילא, התגלה כאדם רציני ומעמיק לחשוב, בעל דעות מקוריות, חרוץ ומסור לתפקידו. ביוני 1973 התקבל לעבודה ככתב לעניני כלכלה בעיתון "הארץ". הוא התמחה בעיקר בתחומי התעשייה והחקלאות. בתקופה הקצרה שהספיק לעבוד בעיתון, הצטיין כעתונאי רציני ויסודי. הידיעות שמסר והכתבות שכתב היו מעניינות ומאלפות והעידו על כושר ניתוח והבנה יסודית. בשלהי שנת תשל"ג נקרא לשירות מילואים, ועוד הספיק לכתוב סקירות מסכמות על התעשייה והחקלאות באותה שנה, שפורסמו בגליון של ערב ראש-השנה תשל"ד בעיתון "הארץ". כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים, היה מיכה בשירות מילואים פעיל, בתפקיד סגן מפקד מעוז "ליטוף", שבדרום האגם המר הקטן. בצהרי יום הכיפורים ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), פתחו המצרים בהפגזה כבדה ומיכה יצא עם מפקדו לעמדת תצפית. בהפגזה נהרג המפקד ומיכה נטל לידו את הפיקוד. בהמשכו של אותו יום תקפו המצרים את מעוז "ליטוף" בכוחות גדולים ובקרב על הגנת המעוז נפגע מיכה ונהרג. על גבורתו ועל פועלו בקרב זה הוענק לו "עיטור המופת" וזה דבר תעודת העיטור: "סגן מיכה גלעד ז"ל היה סגן-מפקד במעוז 'ליטוף'. המעוז הותקף חזיתית, על-ידי כוח מצרי גדול, תוך-כדי הפגזה כבדה. בהתקפה זו נפצע קשה מפקד המעוז, וסגן מיכה גלעד ז"ל נטל את הפיקוד לידיו. סגן מיכה גלעד ז"ל עלה על הסוללה – כדי לצפות ולטוח את המרגמות לעבר הכוח המצרי הצולח את התעלה. כשתקף הכוח המצרי שנית, עבר מעמדה לעמדה ונלחם בכל מקום שהאויב תקף בו, ובכך נתן דוגמה אישית לאנשיו וגילה כושר-מנהיגות מעולה. סגן מיכה גלעד ז"ל נהרג תוך-כדי-קרב פנים-אל-פנים באויב שניסה לפרוץ למעוז, ובכך גילה הקרבה עצמית למופת". גופתו הוחזרה לארץ על ידי המצרים יחד עם גופותיהם של 39 לוחמי צה"ל, שנותרו בשטח האויב, והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. בעיתון "הארץ" פורסמו מאמרים על דמותו ועל דרכו של מיכה.