גלעדי (קראוז), דוד
נולד בשנת תרע"ג (1913) באיהל שבהונגריה. כבן למשפחה אדוקה, למד בישיבה במאקובה והיה חבר הסתדרות "הפועל המזרחי". דוד עלה לארץ-ישראל בשנת 1935 ועבד במשך שנה כפועל בבית חרושת. הוא החל ללמוד בסמינר למורים של "המזרחי" בירושלים, אולם נאלץ להפסיק את לימודיו בשל קשיים כלכליים. בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט התגייס דוד למשטרה, שירת תקופה מסויימת באפיקים ולאחר מכן הועבר לצפת שם שירת כשוטר במשך כ8- חודשים. ביום כ"ו באלול תרצ"ח (22.9.1938), בעברו ברובע הערבי בדרכו לתחנת המשטרה, נורה בגבו מן המארב ונפצע אנושות. הוא הצליח, למרות פציעתו, להגיע לתחנת המשטרה ולמסור את נשקו, ומת מפצעיו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות בצפת. הניח אשה שנשא ימים ספורים לפני פטירתו