גלנטי, משה

משה, בן מרסל וסימון, נולד ביום ל' בתשרי תשט"ו (27.10.1954) בתל-אביב ולמד בבית-הספר היסודי 'בורוכוב' בגבעתיים ובכפר הנוער 'הדסים'. משה היה חובב ספורט, עסק בעיקר בכדורגל ובשחייה, וכן הרבה לצלם. פעמים אחדות השתתף בצעדת ארבעת הימים. משה גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 ושירת בחטיבת 'גולני'. בתקופת שירותו בצבא תכנן ללמוד רוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים, אחרי שישוחרר מהשירות הסדיר. הוא היה חייל טוב ובשל הישגיו נשלח לקורס מ"כים. ציוניו בקורס היו מצויינים, שכן הצטיין בכושר מנהיגות והדרכה וכושרו הגופני היה מעולה. אולם הוא לא הספיק לסיים את הקורס כאשר פרצה המלחמה. במלחמת יום הכיפורים היה משה רובאי בחטיבת 'גולני'. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), נפגע ונהרג בקרב הקשה על מוצב החרמון, שם לחם עם חבריו בגבורה ובתושייה נגד הכוח של הסורים, שהסתער על המוצב החשוב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי משה היה מופת לחבריו במסירותו הרבה בביצוע משימות הגדוד שלו; שר הביטחון משה דיין כתב למשפחה, כי משה היה חייל מסור וחבר נאמן, וכי היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק.