גליק, יורם

יורם, בן אסתר ויוסף, נולד ביום ג' בסיון תשי"ג (17.5.1953) בתל-אביב ולמד בבית-הספר היסודי "יוסף הגלילי" בתל-אביב ובבית-הספר "אורט יד סינגלובסקי" בתל-אביב. הוא היה תלמיד טוב וחביב על מוריו ועל חבריו. מטבעו היה נער חברותי מאוד ובשנות לימודיו השתתף בפעולות שונות של בית-ספרו וכן הרבה לטייל בארץ. הוא אהב ספרות והרבה לקרוא. כמו כן היה חובב ספורט והצטיין בעיקר במקצועות הספורט הימי ובטניס שולחן. בשנת 1968 השתתף יורם בתחרות טניס-שולחן מטעם המחלקה לתרבות ולספורט של עיריית תל-אביב והנחיל כבוד לעירו. כן הוענק לו פרס חשוב – מדליון על שם חיים וייצמן, נשיאה הראשון של המדינה. הוא היה מלא גאווה על תרומתו לעיר הולדתו ומגוריו, האהובה עליו. יורם היה נער גבה קומה וחסון, בעל קסם אישי רב ואהוד מאוד על חבריו הרבים. בבית-הספר המקצועי למד חשמלאות מכונות ונחשב תלמיד טוב. היו לו ידי אמן, הצטיין בשרטוט טכני, והוא ידע לבצע עבודות בניקיון רב ובדייקנות. יורם גויס לצה"ל במחצית מאי 1972 והוצב לחיל השריון. בזכות כושרו הגופני וידיעותיו הטכניות, סיים בהצלחה סדרת קורסים מקצועיים בחיל, לרבות קורס מפקדי טנקים והגיע לדרגת סמל. במהלך שירותו השתתף בפעילות מבצעית והוענק לו "אות השירות המבצעי". חברו לנשק סיפר שיורם נהג להתאמן בטניס שולחן בכל הזדמנות, ועשה כן גם על גדות תעלת סואץ ערב פרוץ המלחמה. בכל מקום שהיה ובכל יחידה ששירת, נחשב יורם חייל מסור ואהוב על מפקדיו ועל חבריו. הוא היה בן מסור ודואג למשפחתו, הקפיד לשמור על קשר עם הבית כדי למנוע דאגה מבני המשפחה, שאותם אהב וכיבד. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים עשה יורם עם יחידתו בגזרה הדרומית של תעלת סואץ. שעות אחדות אחרי פרוץ הקרבות חש יורם בטנק שלו אל מעוז, שהותקף על-ידי המצרים על שפת התעלה. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), בקרב הבלימה נגד הכוחות המצריים, נפגע ונהרג בעומדו בצריח הטנק שלו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב נשיא המדינה, פרופ' אפרים קציר, כי יורם נמנה עם הגיבורים, ששילמו בחייהם על הגנת המדינה "ושמו ייחרת בדברי הימים של עמנו". הוריו תרמו לזכרו ספרים לספריית "אורט יד סינגלובסקי" בתל-אביב וכן קבעו לזכרו לוח שיש בבית-הכנסת "בית שלמה" ברחוב יונה הנביא בתל-אביב; בל' בניסן תשל"ד נערך לזכרו ערב זיכרון מטעם המחלקה לתרבות לנוער ולספורט של עיריית תל-אביב ו"יד לבנים", בספרייה העירונית ב"מגדל שלום", ובו סיפרו חברים על דמותו של יורם; חורשות נטעו לזכרו על-ידי משפחת דודתו מלוס-אנג'לס וכן על-ידי בני דודיו וידידים בני לוס-אנג'לס; שמו של יורם נזכר בספר תולדות יהודי טרנסילבניה, כבן למשפחה ציונית ותיקה; כן חקוק שמו באנדרטה של גדוד 52 ובכניסה ל"אורט יד-סינגלובסקי".