גליקסר, מאיר

בן גיטל-מרים ושמחה, נולד ביום שני של ראש השנה תרע"ח (18.9.1917) בעיר לסקורוב, פולין. במשך שנים היה חבר "השומר הצעיר". משהגיע לגיל הגיוס נלקח לצבא הפולני ושירת בו בימי המלחמה. עם כניסת הסובייטים לפולין המזרחית נלקח מאיר בשבי והצטרף לצבא האדום, בו שירת כטנקיסט. בני משפחתו שנשארו בפולין הושמדו כולם במחנה מיידאנק. לאחר שצורף לגדודים הפולניים שהתארגנו על אדמת ברית-המועצות, הגיע איתם לטהרן ומשם לארץ, בה מצא את דודו שעזר לו להסתדר בתל-אביב במקצוע החייטות. מאיר התגייס עם הקריאה הראשונה לבני גילו להתייצב לשירות ומיום שעזב את ביתו לא שב אליו עוד. ביום 20.5.1948 התגייס לחטיבת "גבעתי" והוצב בניצנים. לאחר שנבלמה התקדמות הטור המצרי ליד אשדוד נותר קיבוץ ניצנים בעורפם. המצרים הבינו כי נקודה זו יכולה לשמש בסיס לפעילות כוחותינו ולפיכך ריכזו כוח ניכר כדי לכובשה. ההתקפה המצרית הונחתה ביום 7.6.1948. מבעוד לילה הופגז המשק קשות ועם בוקר החלה הסתערות הרגלים, אך זו נבלמה באש המגינים. המצרים הגבירו את ההפגזה ואף הפעילו מטוסים שהפציצו את המשק וגרמו נזקים כבדים. בחסות חיפוי זה התקדמו כוחות רגלים ושריון מצריים והצליחו לחדור למשק ולהשתלט עליו. בקרב זה נפל, ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948). הוא הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות בניצנים.