גליקמן, מאיר-יואל

מאיר, בן ציונה ודוד, נולד ביום י"ב באדר תשי"ב (9.3.1952) בתל-אביב ולמד בבית-הספר היסודי 'דובנוב' ובבית-הספר התיכון העירוני א' בתל-אביב. הוא היה תלמיד מעולה וסיים בהצטיינות את לימודיו בבית-הספר התיכון. מגיל צעיר היה קשור מאוד למשפחתו, היה בן למופת ודאג לאחיו הצעיר ועזר לו. כן נהג לעזור לאביו בעבודתו בבית-המסחר שלו. מאיר גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970 והוצב לחיל השריון. הוא היה איש צוות טנק, עבר קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון והגיע לדרגת סגן. הוא אהב מאוד את חיי הצבא ובעיקר את הטנקים ואת חיל השריון ועל כן הייתה התקדמותו בסולם הדרגות והתפקידים מהירה. הוא היה חייל וקצין מסור ונאמן, דאג לפקודיו והיה לעזר רב למפקדיו, שידעו כי אפשר לסמוך עליו בכל. הוא עבר קורסים והשתלמויות רבות בחיל השריון וזכה בציונים גבוהים, בעיקר בידע מקצועי, במשמעת ובמנהיגות. בפרוץ מלחמת יום הכיפורים היה סגן מפקד פלוגת טנקים. ביום השני למלחמה נפצע מפקד הפלוגה ומאיר קיבל את הפיקוד עליה והוביל אותה בקרבות עד יום נפילתו. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (10.10.1973) ניהל קרבות נגד כוחות הסורים, שעברו את ה'קו הירוק' והסתערו על רמת הגולן. הוא וחבריו לחמו לחימה קשה, עיקשת ועקובה מדם. מאיר עמד בראש הפלוגה והוביל אותה באומץ ובנחישות מהסתערות להסתערות בצפון רמת הגולן, עד שנפגע ונהרג בקרב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול השאיר אחריו הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הבטחון משה דיין, כי מאיר נחשב קצין אחראי, מסור, יעיל ואהוד.