גליקין, תיאודור (תודי)

בן לובה ומשה (מוותיקי העלייה השנייה, המנהל-המייסד של חוות מגדל לפני מלחמת-העולם הראשונה), נולד ביום י' בחשוון תרפ"א (22.10.1920) בחיפה והיה הילד הראשון בשכונת הדר הכרמל, בבית הראשון, לפני השלמת בנייתו. בהיותו בן תשעה חודשים יצאו הוריו לאירופה. בדרך חלה בשיתוק ילדים בידו הימנית ואחרי ריפוי ממושך חזרה היד לתפקד, אם כי פחות מידו השמאלית. כבר בהיותו בגן-הילדים בחיפה הצטיין במידת היושר והאמת. בהיותו בן תשע היה עם הוריו בהיידלברג שבגרמניה (לטיפול רפואי בידו) ולמד שם בבית-הספר. כשילד גרמני השמיע בשעת ויכוח דברי שטנה על היהודים ועל ארץ-ישראל, לימד אותו לקח במכות נאמנות. לשאלת אמו מדוע לא פנה בקובלנה אל המורה, השיב: "עד שאמצא את המורה יברח הילד, ולכן לימדתיו בעצמי שישמור את פיו מדיבור רע על ארץ-ישראל". משחזר ארצה המשיך ללמוד במכינה בבית-הספר הריאלי ושנתיים בבית-הספר במגדל. לאחר-מכן יצא אל אחותו באנגליה ולמד שנתיים בפוליטכניון באוקספורד. בשנת 1938 עמד בהצלחה רבה בבחינת הכניסה לאוניברסיטת לונדון ובתעודה צוינה דרגה גבוהה של תפיסה, ידיעות, אינטליגנציה כללית ואופי נאה. הוא נתקבל ללימודי הנדסת רדיו והתאמן בפועל בעבודה במפעל "רדיו פיליפס" בלונדון. בשנת 1940 התנדב לצבא הבריטי וכשהרופאים הבחינו בהבדל שבין שתי ידיו, הסביר להם שזהו פגם מלידה והעלים את דבר מחלתו, וכך נתקבל לצבא ושירת כיהודי יחיד בגדוד סקוטי, ומהוריו שישבו בשוויץ בשנות המלחמה הסתיר את דבר התגייסותו. הוא הצטיין בצבא בשירות קרבי וכללי וכמומחה לנשק והצטיינותו פורסמה בעיתון הרשמי של הממלכה. תיאודור דחה את ההצעה לעבור קורס קצינים, כי לא רצה לפקד על אחרים. עם גדודו עבר בארצות רבות ושלוש פעמים שהה עימו בארץ. בשנת 1944 נפצע בחזית איטליה, שכב ארבעה חודשים בבית-חולים וכשביקר אצלו הרב הצבאי של הבריגדה היהודית ביקש ממנו שישתדל להעבירו לבריגדה, אך לא נסתייע הדבר. בשנת 1945, בהיותו בצבא הבריטי באוסטריה, עבר קורס בן שלושה חודשים במתמטיקה גבוהה, ביקר בחופשתו את הוריו בשוויץ ושקד לעזור ליהודים משארית הפליטה שעברו דרך אוסטריה. בגמר שירותו בצבא ויתר על האפשרות ללמוד בלונדון על חשבון הממשלה הבריטית, ולבקשתו הוחזר ארצה בשנת 1946 ושוחרר. הוא עבד במשרד מושל המחוז בחיפה ובהמלצתו רבת-התשבחות נתקבל בראשית חורף תש"ח לעבודה בחברת "של". תיאודור פנה למחלקה המדינית של הסוכנות בבקשה להתקבל למוסד להשתלמות (להכנת אנשי משרד החוץ למדינה היהודית העתידה לקום), אך הטפסים לרישום שנשלחו לו איחרו לבוא, כי בינתיים, ביום כ"א בטבת תש"ח (3.1.1948), בשעה תשע בערב, בהיותו בתפקיד מטעם ה"הגנה" ברחוב הרצל בהדר הכרמל, נפגע מירייה ונפל. תיאודור הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.