גלילי (ליברמן), חיים-אנריק
בן הלה ואבא ז"ל, נולד ביום כ"ג בחשוון תש"א (24.11.1940) בברית-המועצות. משפחת ליברמן (לימים גלילי) חזרה לפולין, ובה סיים בנה חיים את בית-הספר התיכון. בשנת תשי"ז עלה חיים עם משפחתו לארץ והוא בן 17 שנים. את השנה הראשונה בארץ הוא עשה בקיבוץ יחיעם, ובו אף למד את השפה העברית. חיים גויס לצה"ל במחצית מאי 1959 והוצב בחיל-השריון. את שירותו הצבאי הוא עשה בלא דופי. כשהשתחרר השתקע חיים-אנריק בנצרת עילית, נשא אשה ומצא את פרנסתו כטפסן בניין. הוא היה שחקן כדורגל בקבוצה המקומית, אהב נגינה וניגן על גיטרה ומפוחית-פה להנאת בני משפחתו וחבריו הקרובים. תחביבו העיקרי היה איסוף שטרות כסף ומטבעות מכל העולם, בולים וסמלי חילות. גם את שירות המילואים שלו עשה חיים בחיל-השריון. הוא השתתף כחייל כחטיבה 7cבמלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה ולאור צרכי צה"ל, גמלה בליבו ההחלטה להצטרף לשירות קבע. הוא עבר קורס מש"קים אפסנאיים ושירת ברמת הגולן. עם יחידתו ירד חיים לסיני ושירת ברפיח, בצאלים, על גדות הסואץ וברפידים. חיים-אנריק השלים את השכלתו האפסנאית, סיים בהצלחה קורס מש"קים אפסנאים בכירים והועלה לדרגת רס"ר. עקב מחלת כיב-הקיבה (אולקוס) שתקפה אותו, הוא נאלץ להיפרד מהשריון ולעבור ולשרת בבסיס תל-השומר כאיש חיל-התחזוקה. למרות מחלתו, הכאבים העזים והשהיות בבתי-חולים מילא חיים-אנריק את תפקידיו לשביעות רצון הממונים עליו. החיוך לא מש מעל שפתיו והנכונות לעזור לזולת פיעמה בקרבו. מפקדיו, שהכירו בתרומתו בתחום שהיה מופקד עליו ציינו כי: "אנריק ביצע תפקידו במהלך שירותו ביחידה למרות בעיותיו הרפואיות, באופן הראוי לציון ולהערכה למופת". "רס"ר גלילי מילא תפקידו לשביעות רצוני המלאה והמושלמת. המשך שירותו בצה"ל הינו נכס לצבא". במהלך שירותו הוענק לחיים-אנריק אות מלחמת ששת הימים, אות השירות המבצעי ואות מלחמת יום-הכיפורים. מחלתו של חיים-אנריק הלכה והחמירה, וביום י"ב באדר ב' תשמ"ד (15.3.1984) נפל רס"ר חיים-אנריק בעת שירותו. הוא הובא לקבורה בחלקה לחללי צה"ל בבית-העלמין סגולה, שבפתח-תקוה. הוא הניח אשה, שלושה בנים, שתי בנות ואם. מפקד בסיס הציוד, שבו שירת חיים-אנריק כתב למשפחה השכולה: "ביושרו, בחריצותו ובכושר עבודתו תרם את חלקו להעלאת רמתו של הבסיס ועל-ידי כך לביטחונו של צה"ל"
