גלילי, אלעד
בן דניאלה ויהודה. נולד ביום ה' בניסן תשמ"ה (27.3.1985) באשדוד. אלעד היה הילד החמישי במשפחה – בן הזקונים שמיום היוולדו העניק למשפחתו שמחה גדולה ורוב נחת. הוא למד בבית-הספר היסודי 'שקמים' באשדוד והמשיך לבית-הספר התיכון "קריית חינוך אשדוד", שם למד במגמה הביולוגית. כנער בוגר היה אלעד אהוד ומקובל על חבריו ולכל מקום שאליו הלך הביא עימו משב רוח רענן. בעיקר זכורים לחבריו החיקויים והציטוטים שנהג להשמיע מתוך סרטי "הגשש החיוור" שבהם נהג לצפות לעתים קרובות עם בני משפחתו. אף כי מגיל צעיר סבל אלעד מאסטמה, הדבר לא הפריע לו לעסוק בכדורגל ובכדורסל – ענפי הספורט שכל כך אהב. לאלעד היו תשעה אחיינים, שנהג לפנק ולהרעיף עליהם מאהבתו, ובכל פעם שהתאפשר לו, היה מגיע לבקרם. עם גיוסו לצה"ל בחודש אוקטובר 2003 אותר אלעד לחיל-האוויר. הוא שירת כמש"ק מודיעין וזכה בהערכות חמות מפי מפקדו, שסיפר: "כשאלעד הגיע ליחידה בפברואר 2004 הוא הביא עימו רוח חדשה של עשייה מלאה, בצחוק והנאה. אלעד היה חבר ללא פשרות, מסוג החברים שתמיד לצדך, דואגים ונאמנים – על כך יעידו חבריו ליחידה אשר נמשכו לאישיותו הכובשת." ביום כ"ז באלול תשס"ו (19.9.2006) נפל אלעד בעת מילוי תפקידו והוא בן עשרים-ואחת. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באשדוד. הותיר אחריו אם, שתי אחיות – דפנה וסיגלית ושני אחים – דורון ושלו. על קברו נחקקו המלים: "כל צחוק מתגלגל, כל בדיחה קולעת וכל חיקוי מוצלח – מזכירים לנו אותך… המשפחה האוהבת". במכתב תנחומים למשפחה ציין מפקד חיל-האוויר: "מפקדיו וחבריו ליחידה מעידים כי יכולותיו הרבות, תבונתו, בגרותו ומקצוענותו היו מודל לחיקוי." משפחתו של אלעד תמשיך לזכור ולהזכיר את עלם החמודות התמיר והנאה שכל מי שהכירו מוקיר את חיוכו ואת האווירה הנעימה שהשרה בנוכחותו.
