גליבטר, אליעזר

בן ברטה וישראל, נולד ביום י"ח באב תרצ"ג (10.8.1933) בפולין. את שנות המלחמה עשה אליעזר באירופה, ובשנת 1948 עלה לארץ, בהיותו בן 15 שנים. במאי 1951 התגייס אליעזר לצה"ל, ושירת בחיל-האספקה. הוא התמחה בקשירת קשר עם ספקים, ובתפקיד זה שירת גם אחרי שהשתחרר מן הצבא הסדיר. בשירותו במילואים גילה אליעזר יכולת ומסירות בעבודתו. שנים אחדות הוא עבד במשרה אזרחית, התחתן ובנה את ביתו בראשון לציון. מפעם לפעם השתלם אליעזר בקורסים מקצועיים בצה"ל, כדי להתקדם בתפקידו. במרס 1965 הוא התנדב לשרת בצבא הקבע. הוא הועלה לדרגת סמ"ר, התמיד בתפקידו כספק ייצור-חוץ, הצטיין בעבודתו ובאפריל 1966 הועלה לדרגת רס"ל. חוות-הדעת של מפקדיו עליו הייתה: "הוא עצמאי בעבודתו, בעל הספק גבוה, בעל אופי נוח לעבודה, שומר על רכוש הצבא, מסור". אליעזר השתתף בכל מלחמות ישראל, מאז שעלה לארץ. אחרי שהשתלם בקורסים רבים כמש"ק בכיר, הועלה במאי 1968 לדרגת רס"ר. בשנת 1980 חלה אליעזר במחלה ממארת, אושפז ואחרי טיפול קשה נפטר, ביום י"א באלול תש"ם (23.8.1980). בן 48 שנים הוא היה במותו. אליעזר הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בראשון לציון. הוא השאיר אחריו רעיה, בן, בת ואב. מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "רס"ר אליעזר גליבטר שירת ביחידתנו 17 שנים. קראנוהו גליבטר, כי כשמו כן היה. אהוב, טוב-לב ואהוד על הכול. אהב לעזור לזולת ושימש כתובת לחבריו הרבים ביחידה בעת צרה ובעת שמחה". להנצחת זכרו נתרמו על-שמו כלי-קודש לבית-הכנסת הגדול בראשון לציון.