גלזר, צבי

בן שרה ומרדכי, נולד בראש חודש מרחשוון תרפ"ט (15.10.1928) בעיר זלוצ'וב, פולין. הוא עלה לארץ עם הוריו שהתיישבו בתל- אביב, גדל בבית שומר דת ומסורת וקיבל השכלה תיכונית. היה פעיל בקרן "תקומה" של תנועת החרדים. משחרותו ניכרו בו כשרונות ספרותיים. הוא בחר לעבוד ככתב, עבד בעיתון "חדשות הערב" וברשימותיו שפירסם עם פרוץ מלחמת-העצמאות הביא תיאור נרחב ומקיף של רוח ההתגוננות והגבורה של היישוב הלוחם על קיומו. היה מדריך ב"בני-עקיבא" וחבר ה"הגנה". ביום 19.2.1948 נשלח כתגבורת לעזרת גוש עציון. "מהיום איני שייך לא לך ולא לעצמי, רק לעם ולמולדת" – אמר לאביו. ברשימותיו וסיפוריו הרבים אשר השאיר אחריו משתקפת אמונתו הרבה בייעודו של עם ישראל ובעתידו. חלם על מדינת ישראל בגדולתה והשאיר אחריו ביטוי לחלומותיו אלה ברשימה נאה שבה תיאר כיצד יוחג חג החנוכה במדינת ישראל בשנת תש"ט. ב-12.5.1948 ערכו כוחות הלגיון וערבים מקומיים התקפה כבדה על גוש עציון והצליחו לבתרו לשניים. למחרת נמשכה ההתקפה וכפר עציון נפל בידי האויב. בקרב זה נפל, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.