גלזר, מרדכי

בן צפורה ואברהם, נולד ביום ט"ו באדר תר"ץ (15.3.1930) בעיירה סמרגון הסמוכה לווילנה, פולין. למד בגימנסיה "תרבות" והצטיין בלימודיו. בתקופת הכיבוש הנאצי נכלא במחנות-הריכוז ונענש כמה פעמים על היותו פעיל בקרב שוכני המחנות. הוא נשלח למחנה-השמדה, אך עם הכיבוש האמריקני ניצל ממוות. אמו ושלושת אחיו נרצחו במחנה-השמדה. אביו ואח נוסף הצליחו להגיע לארץ. בגרמניה הצטרף לקבוצת-הכשרה "גורדוניה". עלה לארץ באוניית-המעפילים "התקווה", שגורשה לקפריסין, ומשם הגיע לארץ בשנת 1946 ונעצר בעתלית. מששוחרר נשלח לקבוצת מסדה והיה שם בחבורת "עליית-הנוער". נתקבל כחבר לקבוצה, עבד תחילה כעגלון ואחר-כך – כנהג. היה חבר ב"הגנה". ישר-דרך וגלוי-לב. עם פרוץ מלחמת-העצמאות התנדב לשירות בחטיבת "גולני". הסורים פלשו לעמק הירדן ביום 16.5.1948, השתלטו על כמה משלטים באזור, אך נבלמו על-ידי מערך כוחותינו בצמח. ב-18 במאי פתחו הסורים בהתקפה על צמח בסיוע ארטילריה וטנקים. כוחותינו לא עמדו בפני עוצמת ההתקפה הסורית. תחילה נפלה העיירה צמח ולבסוף גם תחנת המשטרה והמגינים נסוגו תחת אש הסורים לעבר דגניה. בקרב זה נפל ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בדגניה א'.