גלוברמן, יהושע

בן אסתר ושלמה, נולד בשנת 1905 בעיר קלינקוביצי שברוסיה הלבנה. בשנת 1919, בתקופת התהפוכות ואימת הפרעות, אירגן את הנערים בני גילו בתנועת "החלוץ הצעיר", והם הגישו עזרה מרובה לאנשי "החלוץ" בהגנה העצמית היהודית. אז נתגלה לראשונה כושרו הארגוני והצבאי של יהושע. הוא המשיך בארגון "החלוץ הצעיר" גם תחת השלטון הבולשביקי, גורש מהגימנסיה – שהיה בין מצטייניה – והוסיף לארגן חלוצים, יצא להכשרה ונאסר, ועל יסוד חילופין הורשה לצאת מרוסיה ועלה ארצה בשנת 1925. בארץ עבד בפלוגת עין טבעון של קיבוץ עין חרוד ונשלח לירושלים עם קבוצת חברים, כפלוגת הקיבוץ המאוחד, לשם כיבוש העבודה בעיר. בירושלים עבד במחצבה, נפצע, וכשהבריא הצטרף לקיבוץ יגור. בקיבוץ התמסר לעבודת הפלחה והמכונאות והשתלם בה להלכה ולמעשה. הוא חיפש דרכים לשכלולים בעבודה ואף הכין חומר לספר על הפלחה. היה מראשי המדברים בוויכוחים ובשיחות הקיבוץ על נושאים תרבותיים וחברתיים והתמסר במיוחד להגנת המקום. יהושע פיקד על קורסים למ"כים ומ"מים. משנוכחו מפקדי ה"הגנה" בכשרונותיו ונטייתו לענייני ביטחון הטילו עליו תפקידים מרובים של הדרכה והנהגה, תכנון ופיקוד, בהיקף מחוזי, ואחר-כך – גם ארצי. הוא השלים בהתמדה את ידיעותיו הצבאיות והנהיג שכלולים בכל תחומי ההגנה: בחומר, בטכניקה, בטקטיקה ואף בתרבות וברוח. בייחוד הצליח ביצירת קשר נפשי עם הנוער ובהתאמת תפקידים לאנשים ראויים להם. כן כתב, ועורר גם אחרים לכתוב, חוברות על נושאים הגנתיים בתחומים שונים, וחוברות אלו שימשו גרעין לספרות צבאית בעברית. בפרוץ מאורעות 1936 נקרא מהמשק לשירות פעיל ב"הגנה" ובשנים אלו היה מפקד החי"ש בצפון הארץ ואירגן את הביטחון של חניתה בהיווסדה. אחר-כך נתמנה ראש לשכת ההדרכה הארצית של מטה ה"הגנה". למד ולימד מהניסיון הקרבי שנרכש בקרבות עם הכנופיות ושיכלל את הטקטיקה בהתאם לשינויים בתכסיסי האויב. יהושע פעל בכל תחומי עבודת ה"הגנה": תכנון, הדרכה, חימוש, נוער, חברה. הוא שימש כמפקח ארצי מטעם המטה הכללי ורבה היתה תרומתו גם במאבק נגד האנגלים. בגלל תפקידיו המרובים היה אורח נדיר בבית משפחתו ביגור, ובנותיו הקטנות כבר ידעו שאבא הוא רק אורח-לשבת בבית. בשנים האחרונות היה מפקד בגליל התיכון ואחר-כך מפקד מחוז תל-אביב. אחרי החלטת החלוקה בעצרת האו"ם ופרוץ מלחמת-העצמאות עלה ירושלימה לפקח על הגנת העיר. ביום כ"ה בכסלו תש"ח (8.12.1947), כאשר נסע לתל-אביב לקבל פיקוד על חטיבה לוחמת בשפלה, נהרג מיריות ערבים ליד לטרון ואחרי לוויה רבת-כבוד בתל-אביב הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות ביגור. במלאות שנה למותו הוציא משק יגור ספר לזכרו. מחנה צה"ל בניצנים קרוי על שמו.