גלובינסקי, אריה

בן הינדה ויצחק, נולד ביום כ"ב בשבט תרפ"ח (13.2.1928) בעיר קאליש, פולין, ועלה עם הוריו ארצה בשנת 1935. עם תום לימודיו בבית-ספר עממי ברמת גן החל לעבוד בליטוש יהלומים ובו בזמן המשיך בלימודים בבית-ספר תיכון ערב. היה חבר בתנועת "המכבי הצעיר" ואחד החברים הפעילים בגדנ"ע ואחר-כך בחי"ש של ה"הגנה". זמן רב לפני הכרזת המדינה כבר היה בשורות הלוחמים. הוא התגייס גיוס מלא בחודש דצמבר 1947 לגדוד בחטיבת "אלכסנדרוני" והשתתף בהגנת יישובי השרון. בשורות גדוד זה השתתף במבצע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים, בכיבוש הכפרים מסביב ליפו ובמבצע "דני" לכיבוש לוד ורמלה. במשך חודשים רצופים הגן הגדוד על גבול השרון מפני העיראקים. אריה למד בקורס קשרים והיה לאלחוטאי קרבי. בתפקיד זה השתתף בניסיון פריצה לתוך כיס פלוג'ה. בעת מבצע "חורב" נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948) ונקבר בפלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.