גלובטר, גדעון (גידי)

בן דורה ושמואל, נולד ביום י"ג במרחשוון תרפ"ג (4.11.1922) בעיר סטרי, הסמוכה ללוצק, פולין. בילדותו עברה המשפחה לגרמניה ובעלות הנאצים לשלטון ברחה משם לצ'כוסלובקיה. תחילה התגוררו בעיר קרלסבד ואחר-כך עברו לעיר מוסט שבחבל הסודטים. שם הכיר את התנועה הציונית ונתקבל כחבר לתנועות "תכלת לבן" ו"המכבי". עד כיבוש הסודטים על-ידי היטלר הספיק לסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי ונרשם לבית-ספר למסחר. עם הכיבוש עברה המשפחה לגור בפראג, וכעבור מספר חודשים, בשנת 1939, עלה גדעון לארץ במסגרת "עליית-הנוער". הוא היה אחד מקבוצת "מרץ", שחבריה היו מבחירי החניכים של תנועת "תכלת- לבן". הוא נשלח לקבוצת כנרת להכשרה והתחנך שם במשך שנתיים. בחודש ספטמבר 1941 התגייס לצבא הבריטי; עם הקמת הבריגדה היהודית הצטרף אליה ועבר לאיטליה. הוא נפצע בקרבות אך בזמן החלמתו בבית-החולים במצרים תמה מלחמת- העולם. לאחר החלמתו נשלח שוב לאירופה ועם אנשי הבריגדה עסק בהגשת עזרה למעפילים. עם שחרורו מהצבא הבריטי הצטרף לקיבוץ דורות, אליו הגיעה גם קבוצת "מרץ", אשר עם חבריה שמר קשרים הדוקים בכל שנותיו בצבא. בקיבוץ עבד בעבודות שונות ולבסוף היה נהג; היה איש האידיאה והמעשה, מלא-אונים ותוסס, נעים-הליכות, נכון לכל תפקיד קשה ומעולם לא הלך בדרך ההתנגדות הקלה. הוא אהב את השדות הנרחבים ואת הטרקטור, אך כשהיה צורך בנהג היה מוכן לוותר, כי העדיף את טובת הכלל על נטיותיו הוא, אף כי בסתר-לבו לא השלים עם עבודת-הנהג האפורה ושאף למעשים נועזים. בראשית מלחמת-העצמאות, ביום ח' בטבת תש"ח (21.12.1947), בנהגו במכונית עמוסה חביות-דלק בשביל קיבוץ דורות, הותקף במטר יריות בכפר יאזור. הכדורים פגעו בחביות, שנתלקחו באש גדולה. הוא וחנן טאוסיג שנסע אתו נורו ונהרגו ליד המכונית הבוערת. גדעון הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות במשק דורות.