גלבר, אברהם

בן רחל וישראל, נולד ביום כ' במרחשוון תרפ"א (1.11.1920) ברומניה. בשנת תרצ"ג עלה ארצה ולמד בבית-ספר עממי ואחר-כך בבית-ספר חקלאי-תיכוני בפרדס חנה. על תקופה זו בחייו מספר מורו: "נער מוכשר היה אברהם. בעל זיכרון ותפיסה מהירה ויסודי מאוד בעבודתו. אהב את הספר ואת העבודה החקלאית כאחד". משסיים את לימודיו עבד במחלקה הווטרינרית של ממשלת המנדט. בימי מלחמת-העולם השנייה התגייס לחיל-האוויר הבריטי ושירת במצרים. אחרי שחרורו מן הצבא עבד בחברת-החשמל עד פרוץ מלחמת-העצמאות. בכל התקופה הזאת היה חבר פעיל ב"הגנה". למחרת הכרזת המדינה, ב-15.5.1948, התגייס ושירת בחטיבה 7 שזה עתה הוקמה. בהיותו במחנה תל-ליטווינסקי נשלח לעבוד בסדנה כחשמלאי, אך אברהם לא רצה להישאר בעורף, ביקש ראיון עם מפקד הגדוד ויצא מהשיחה מאושר: בקשתו לעבור ליחידה קרבית נתקבלה. "מקומי במקום שם אוכל להביא תועלת רבה יותר" – השיב לחברו שהעיר לו כי השאיר בבית אישה ובת. ביום 25.5.1948 השתתף בקרב על לטרון והעביר בזחל"ם פצועים מקווי החזית אל העורף. מדי שובו עם הזחל"ם לעורף היה מתנדב מחדש ויוצא לשדות לחפש פצוע שלא הספיקו לאוספו. כך היה עמל עד שעה מאוחרת בלילה. חמישה ימים לאחר קרב זה, ביום כ"א באייר תש"ח (30.5.1948), נערך גדודו להתקפה חדשה על משטרת לטרון. אברהם פעל שוב בזחל"ם כמפקד כיתה, והפעם בפעולה קרבית ישירה. בהגיע הזחל"ם שבו נסע עד למשטרה, נתקע בתוך גדר-התיל ואברהם נפצע במצחו. "כשהאיר השחר", מספר חברו לגדוד, "חזרו מן ההתקפה. ראיתי את הזחל"ם שאברהם יצא בו, והנה מכונות-הירייה שלו מורדות כלפי מטה. ידעתי, כי חברי איננו עוד בחיים". נקבר בנען. ביום ב' בסיוון תש"י (18.5.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.