גלבוע (גולדברג), גד

בן אליעזר ובתיה. נולד ביום י"ח בתשרי תש"ה (5.10.1944) בקבוצת כנרת שבעמק-הירדן. למד בבית-החינוך המשותף שבדגניה ולאחר סיום הלימודים היסודיים – בבית-הספר התיכון שבבית-ירח. לא גילה אמביציות מיוחדות בשטח הלימודים – את תשומת-לבו משך העולם שמסביב, המלא מכשירים הניתנים לפירוק ולהרכבה. עם-זאת, הגיע לרמת-ידיעות מניחה את הדעת על-ידי לימוד עצמי. נודע בסביבתו כילד יפהפה, נער תמיר ועלם- חמודות. וכן נודע בחוש ההומור שלו. בזמנו הפנוי עסק בצילום בהסרטה וכן הקשיב למוסיקה והתעניין באמנות. לפני גיוסו עבד פרק-זמן קצר בענף הבננות וכן בעבודות נגרות – מקצוע שדבק בו מאז, ושבודאי היה מתמסר לו שנים רבות, אילו רק ניתן לו… בסוף שנת 1962 גויס לצה"ל וכאחיו הבכור התנדב לחיל-הצנחנים. עשה את הטירונות, עבר קורסים לצניחה ולנהגות ועלה לדרגת סמל. הוא שירת בסיירת שהיתה יחידה מגובשת מאוד, ובין אנשיה שררה אוירה של חברות עמוקה. כשהשתחרר מן השירות הסדיר, עבד בקבוצתו ברפת ובענף השקדים. כן טיפל בהצלחה בהדרכת הנוער המקומי. אותו זמן הכיר את זיוה לבית חקלאי וקשר עמה קשרים חמים, וביוני 1969 התחתנו ועלו להתיישב במבוא-חמה שברמת-הגולן. שימש כמזכיר וכגזבר המשק והיה פעיל בחיי החברה של הקיבוץ. היה בחור מלא מרץ שידע ללחום על דעותיו. רוחו העצמאית הביאה לכך, שהחליט לנטוש את המסגרת הקולקטיבית ולעבור לישוב בני- יהודה שברמת-הגולן. שם בנה את ביתו, בו כבר הסתופפו גם בן ובת, שהעריף עליהם אהבה ודאגה אין-קץ. תחילה התפרנס מעבודה כגזבר במושב גבעת-יואב השכן, אך עד-מהרה החליט שדי לו לעסוק בבעיותיהם של אחרים. הוא קנה מכונה קטנה והקים לו נגרייה. במלאכה זו חברו תבונת-כפיים שנתברך בה, התשוקה ליצור דברים יש מאין והחוש האסתטי שלו. גם ההצלחה החומרית כבר התחילה להאיר לו פנים. גדי נקרא לפרקי-זמן רבים של שירות-המילואים פעיל. השתתף במלחמת ששת-הימים במערכה על שחרור ירושלים. במלחמת יום-הכיפורים לחם בסיני ועבר את התעלה. חוויות המלחמה השאירו את רישומן עליו – כאשר חזר לחופשתו הראשונה, היה חיור ומדוכא וקימץ במלים. עם-זה, התהדקו קשריו עם היחידה שלו, ומאז שש לכל קריאה לשירות- מילואים והתנדב לפעולות שונות. משירות-המילואים האחרון שלו – בנובמבר 1975 – לא חזר. אסון מחריד שם לפתע קץ לחייו. גדי נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ב בכסלו תשל"ו (25.11.1975). הובא למנוחת- עולמים במקום-הולדתו – בבית-העלמין שבכנרת. השאיר אחריו אישה ושני ילדים, הורים ושלושה אחים. זכרו של גד הונצח בפינת-זיכרון בבני-יהודה. כן הוציאה המשפחה חוברת לזכרו, בשם 'בסערה השמים'.