fbpx
גלאם, רחמים

גלאם, רחמים


בן יצחק ואסתר. נולד בשנת תרצ"ז (1937) בבנגזי שבלוב. כשהיה בן ארבע נתייתם מאביו ונמסר לחסותו של דודו, שגידל אותו כבן לכל דבר. מנעוריו היה מלא אהבה לישראל ובזכות החינוך הציוני שקיבל בתנועת הנוער בלוב עלה לארץ בשנת 1949 במסגרת עליית הנוער. אמו עלתה שנתיים אחריו. לאחר שהגיע רחמים לארץ, סיגל לעצמו את השפה העברית, התמיד בלימודיו בבית הספר היסודי בעפולה ונטל על עצמו את האחריות למשפחתו. מטבעו היה טוב לב ונכון לעזור לכל נזקק וחלש ולכן היה אהוב על כל מכיריו וקרוביו. רחמים גויס לצה"ל בשנת 1955 והוצב לחיל התותחנים. בימי שירותו הסדיר שירת כנהג. גם אחרי שנפצע בשעת שירותו, המשיך לשרת אף כי יכול היה להשתחרר. הוא היה עושה את כל המוטל עליו במסירות ובנאמנות ומפקדו ציין אותו כחייל אחראי, בעל יזמה ונכונות לבצע כל תפקיד ומשימה. לאחר ששוחרר משירות סדיר החל לבנות את חייו כאזרח. הוא בנה במו-ידיו את עתידו. לקח את אמו ויחד אתה הם עברו לאשקלון. מכיון שאהב מאוד גינות נוי, פרחים בלבלובם, שיחים ודשא ירוק – החל לחפש לעצמו תעסוקה בשטח זה. הוא טיפח גינה יפה ליד בית אמו וגם לשכניו, לחבריו ולידידיו עשה כן – מתוך אהבה רבה וסבלנות אין קץ. בתחילה לא היו לו כלים לעבודה, אך אחרי כן החל רוכש כלים עד שהגיע לכלי עבודה משוכללים יותר. כך מצא את פרנסתו בכבוד ושמו יצא באשקלון כאיש חביב מסור לעבודה ושומר הבטחתו. לאחר שעבר לאשקלון נשא לו אישה ובמרוצת השנים נולדו להם בן ובת. מטבעו שנא בטלה וחוסר מעשה. אמנם עבודת הגינה העסיקה אותו אך לא מילאה את כל שעות היום ולכן מצא לעצמו עבודה שתעסיק אותו בשעות הפנויות. הוא קיבל על עצמו את הפצת עתון "מעריב" באשקלון ובישובי הסביבה – ואת עבודתו זו עשה בנאמנות, בשקט ובחיוך האופייני לו. לשביעות רצון מעסיקיו. בסוף אוגוסט 1969 נקרא לשירות מילואים פעיל. ביום י"ד בתשרי תש"ל (26.9.1969), נפל בעת מילוי תפקידו. הניח אישה, בת ובן. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות באשקלון. לזכרו הוקם מועדון לקשישים בשיכון דרומי באשקלון.

דילוג לתוכן