גיסין, אבשלום
בן אסתר ומשה. נולד בשנת תרנ"ו (1896) במושבה פתח-תקוה למשפחת איכרים. תחילה למד בבית-הספר העממי בראשון-לציון וכששוכלל בית-הספר בפתח-תקוה עבר ללמוד בו, ואף דרש שיחליפו את שפת הלימוד הצרפתית בשפה העברית. לאחר סיום לימודיו בפתח-תקוה עבר לגימנסיה העברית שהיתה אז ביפו והיה מראשוני תלמידיה. כשמלאו לו 16 שנים והוא לאחר סיום הכיתה השביעית, החליט להתמסר לנושא הביטחון ונסע ללמוד מדעים צבאיים באקדמיה הצבאית בקושטא שבתורכיה. את הלימודים סיים בהצטיינות, קיבל דרגת קצונה, וכאשר נכנסה תורכיה למלחמה, נשאר כמורה באותה אקדמיה צבאית. בתום המלחמה וכניסת האנגלים לארץ-ישראל חזר אבשלום לפתח-תקוה והחל לארגן ולהכין את הצעירים להגן על היישוב במקרה של עימות עם הערבים. הוא יסד את אגודת "מכבי" במקום הנקראת עד היום על שמו "מכבי אבשלום" ואת תנועת "הצופים". אחר כך עבר זמנית לדרום הארץ וירושלים ועבד כמודד קרקעות. בשנת 1921, כשפרצו פרעות תרפ"א ונעשו הכנות להתקפת ערבים על המושבות השונות חזר אבשלום מיד לפתח-תקוה. נסיונו וידיעותיו שרכש בבית הספר הצבאי העמידו אותו בעמדת הפיקוד הראשונה. ביום כ"ח בניסן תרפ"א (5.5.1921), היתה ההתקפה הגדולה על פתח-תקוה על-ידי ערביי שבט אבו-קישק. בצאתו לחזית נפרד אבשלום ממשפחתו באומרו: "את ראשי אתן ואל המושבה לא ייכנסו להתעלל בנו". מגיני המושבה התבצרו בפרדסים שבמבואותיה ואילו הערבים כבשו חורשת אקליפטוסים סמוכה והתארגנו בה. אבשלום הגיח מבין הפרדסים לתקוף את הערבים מעמדה נוחה יותר ונפגע מכדורים בראשו ובחזהו. האויב נהדף אך אבשלום נהרג במקום והובא לקבורה למחרת היום בבית העלמין של פתח-תקוה. עמו נהרגו עוד שלושה אנשי-מגן. כתבות על אבשלום גיסין ותיאור הקרב שבו נפל מובאים בספרים "חולמים ולוחמים", "פתח-תקוה אם המושבות", "ספר היובל" לפתח-תקוה, וה"אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו".
