גינסברג, אמנון (“מוקי”)

בן אברהם וגוסטה. נולד ביום ב' באב תרצ"ט (18.7.1939) בבית-אלפא. סיים את לימודיו באחת-עשרה כיתותיו של בית-החינוך בגוש-זבולון. השתייך ל"הנוער העובד". נתברך בשתי סגולות יקרות: אהבת-תורה ודרך-ארץ. עניין רב גילה במקצועות הריאליים ויחד עם זה היתה לו זיקה לשירה ולמוסיקה. הצטיין בתבונת-כפיים ובתפיסה מהירה ותמיד היה נכון להעמיד עצמו לרשות זולתו ולעזרתו. מצפונו היה אחד ממדריכיו העיקריים בכל מעשיו והוא עצמו שימש מצפונה של חברתו. תמיד עמד על המשמר בקשר לליכודם החברתי של בני-גילו וכנושא דבר-כיתתו היה מכובד עליהם ואף אהוב. אחרי גמרו את לימודיו בבית-החינוך למד במדרשה החקלאית על-שם רופין. היה חקלאי לפי מקצועו. עשה מתוך התלהבות את כל אשר עשה בחייו האזרחיים, ולאחר-מכן אף בצבא. גויס לצה"ל ביולי 1957. ביום ו' באלול תשי"ט (9.9.1959) נפצע בשעת מילוי תפקידו וכעבור שעות מספר מת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמת-יוחנן. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. ב"שלושים" למותו הופיעה חוברת לזכרו. בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים", הועלה זכרו.