גינוט, יוסף

בן פרומט ויהושע, נולד בשנת 1930 בעיר סוצ'אבה, בוקובינה. שם התחנך ברוח הדת והמסורת והיה חבר בתנועת "בני-עקיבא". בהיותו בן 11, גורש יחד עם כל המשפחה לטרנסניסטריה, ומקץ שלוש שנות סבל שוחרר על-ידי הרוסים. חזר לבוקובינה ומשם נסע לקונסטנצה, התגנב לתוך האונייה "מכס נורדוי", והגיע בשנת 1946 לארץ. במסגרת "עליית-הנוער" נשלח ל"נווה עמיאל", מוסד חקלאי-דתי בשדה יעקב, עבד כטרקטוריסט ועד מהרה נתחבב על כל המוסד והמושב. תוך כדי עבודתו בשדה עבר גם את כל אימוני ה"הגנה", ולאחר 29.11.1947, יום החלטת עצרת האו"ם על החלוקה, היה בין ראשוני הלוחמים לעצמאות ישראל. שירת בחיל- הים, בפלוגת הנחיתה. בליל 17-18 ביולי 1948 נערך מבצע "מוות לפולש" בניסיון לפרוץ את הדרך לנגב. לצורך מבצע זה תיגברה פלוגת הנחיתה את חטיבת "גבעתי" והוטל עליה לתקוף את הכפר בית עפא מצפון, יחד עם פלוגת "גבעתי" שתקפה מדרום. פלוגת הנחיתה פרצה לכפר ונאחזה בצפונו, אך ההתקפה מדרום נכשלה. המצרים ריכזו את המאמץ נגד פלוגת הנחיתה שנאחזה בכפר ולבסוף נאלצה לסגת. בקרב זה נפל, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). ביום ט"ז בתשרי תש"י (9.10.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.