fbpx
גילר, יצחק

גילר, יצחק


בן שרה ויואל חיים. נולד בשנת תרס"א (1901) בפינסק שבפולין הרוסית למשפחה ציונית ענפה שעסקה בייצור יינות. יצחק התחנך ב"חדר מתוקן", רכש ידיעות בתלמוד ובעברית ואחרי-כן השתלם ברוקחות. הוא נמשך לענפי תרבות שונים ובמיוחד לספרות והיה מבקר קבוע בספריה העירונית היהודית. כן ניגן בכינור והשתתף בערבי שירה ונגינה. מנעוריו היה ציוני, השתייך ל"צעירי ציון" בעירו ושאף לעלות לארץ-ישראל. בשנת 1919, כשנאסרו ציוני פינסק באספה בבית-העם בעיר ונרצחו בידי חיילים, ניצל יצחק במקרה, כי ערך חוברת "יזכור" לקדושי פינסק. בראשית ימי העליה השניה, בשנת 1921, עלו הוא ואחיו יעקב, כחלוצים לארץ-ישראל, והתאכסנו בבית העולים ביפו עד להשגת עבודה והתארגנות בארץ. חמישה שבועות לאחר בואם, ביום כ"ג בניסן תרפ"א (1.5.1921), פרצו מאורעות תרפ"א, ובית העולים היה מטרתם הראשונה של הפורעים הערבים. החלוצים שהתגוררו במקום התבצרו בתוך הבית והצליחו להדוף שתי התקפות. בהתקפה השלישית הצטרפו להמון הפורעים שוטרים ערבים מזויינים ברובים, וההמון פרץ אל הבית והרג שנים-עשר מיושביו. יצחק הגן על עצמו במוט ברזל שעקר מגדר החצר, ונאבק בפורעים עד שנפל. הוא הובא למנוחות בקבר אחים בבית העלמין הישן ברח' טרומפלדור בתל-אביב. הניח הורים, שלוש אחיות ושלושה אחים. רשימות על תולדותיו ומעשיו פורסמו בכתב-העת "קונטרס", ב"ספר האישים", וב"ספר בית הקברות הישן בתל-אביב". אחיינו, יאיר גוזני, כתב לימים קינה לזכר יצחק הפותחת במלים אלה: "איכה גוועה שמחה של בן חוזר בשערי מולדת/איכה נדם לבו בגאוות שמחת שיבה צוהלת". בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שמקום מנוחתו בבית העלמין טרומפלדור, תל אביב , בישראל.

דילוג לתוכן